תושבת חרדית: "חשבנו שזה לא יגיע אלינו – ואז החלון פשוט נעלם"

שלומה רבקה לוין, תושבת ערד, לא חשבה שתמצא את עצמה בלב אירוע ביטחוני. כמו רבים מתושבי העיר, גם היא האמינה שהמרחק מהמרכז ומהיעדים האסטרטגיים יספק לה שכבת הגנה טבעית. אלא שפיצוץ עז שזעזע את האזור שינה את התמונה ברגע אחד.

“עוד כשהייתי במקלט שמעתי בום אדיר, כאילו זה ממש לידי”, היא משחזרת בשיחה עם בני טיטלבוים בכאן מורשת. “כשעליתי לדירה, ראיתי מיד שמשהו לא בסדר – מתחת לחלון הכול היה מלא אבק וסיד. ואז הסתכלתי לצד השני וראיתי שאין חלון בכלל. המסגרת נשארה, אבל הזכוכיות היו מפוזרות בכל הסלון והמטבח”.

לדבריה, הנזק לא נבע מפגיעה ישירה בבניין שלה, אלא מהדף עוצמתי שהגיע ממרחק של כמה דקות הליכה ממוקד הפגיעה. “אני מדברת רק על הדף, לא על קרבה לנפילה עצמה – ובכל זאת הנזק משמעותי”, סיפרה. “לפי מה שאני מבינה, עשרות בניינים בעיר נפגעו בצורה דומה”.

למרות הנזק, לוין נותרה בדירתה, שכן חדר אחד בבית לא נפגע. בשל כך, לא הוגדרה כמפונה ולא קיבלה מקום לינה חלופי במוקדי הסיוע שנפתחו בעיר. “פתחו חפ״ק בבית ספר קרוב, אבל הם מקבלים בעיקר אנשים שאין להם איפה לישון. אצלי יש חדר אחד שלם, אז אני נשארת”, אמרה.

כוחות ההצלה, לדבריה, מתמקדים בעיקר בזירה המרכזית שבה אירעה הפגיעה הישירה. “אצלנו פחות רואים אותם, אבל מסביב עדיין יש ניידות, צוותים וכתבים. מרגישים שמשהו גדול קרה פה”.

מעבר לנזק הפיזי, התחושה המרכזית שמלווה אותה היא הלם. “תמיד חשבנו שערד רחוקה, שזה לא יקרה כאן. מדברים על פגיעות במרכז או ליד מתקנים חשובים – לא עלינו. ופתאום זה אצלך בבית”.

לוין מודה כי בעבר לא תמיד הקפידה לרדת למקלט בזמן אזעקות. “היו הרבה פעמים שלא ירדתי. קשה למוח לקלוט שאתה יכול להיות חלק מזה. רק כשמרגישים שזה מתקרב – אנשים מתחילים לקחת את זה יותר ברצינות”.

כעת, כשהיא עומדת מחוץ לביתה הפגוע וממתינה להתפתחויות, לוין עדיין מנסה לעכל את מה שאירע. “זה לא רק סיפורים של אחרים יותר. זו אני. זה כאן”.

גם דימונה מתמודדת הבוקר עם השלכות אירוע חריג וקשה של נפילה משמעותית בעיר, בריאיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת סיפר ביטון כי מדובר באירוע מורכב שכלל פינוי נרחב של תושבים: כ-475 תושבים פונו מבתיהם, ו-175 חדרים הוקצו עבורם בבתי מלון באזור ים המלח. במקביל, הוא קורא לציבור להימנע מהגעה לזירת ההרס: "המון סקרנים מגיעים – אני מבקש לא להגיע למקום".

לדבריו, הוא עצמו היה עד לרגעי הדרמה: "בזמן הפינוי קיבלנו אזעקה נוספת, רצנו למקלט – ואז נפילה אדירה של חצי טון בשכונה. כשיצאנו ראינו הרס גדול מאוד".

הפגיעה גרמה לנזק כבד במיוחד למבנים: מבנה ששימש בעבר גן ילדים נהרס כליל, ובבניינים סמוכים – רק הדירות שבהן יש ממ"דים נותרו עומדות. "אתה רואה את ההרס ולא מאמין", תיאר.

למרות ממדי הפגיעה, כוחות החירום הצליחו להשתלט על האירוע במהירות יחסית. "תוך חמש שעות סיימנו את הטיפול בזירה", ציין ביטון, תוך שהוא משבח את פעילות מד"א, פיקוד העורף, המשטרה וצוותי העירייה.

מערכת החינוך בעיר נסגרה, כחלק מהחלטה ארצית, וביטון הביע תמיכה במהלך: "שלומם של הילדים מעל הכול".

במקביל, העירייה פתחה מרכז סיוע לתושבים שפונו או נפגעו, בבית ספר זינמן, שם פועלים צוותי רווחה ומתנדבים. תושבים הזקוקים לפינוי נוסף לבתי מלון מתבקשים להגיע ולהירשם.

גם בדרג המדיני נרשמה מעורבות: ראש הממשלה, נשיא המדינה ושרים שוחחו עם ראש העיר. שר הנגב והגליל העניק סיוע ראשוני של 2.5 מיליון שקלים, אך ביטון מדגיש כי מדובר ב"טיפה בים": "הכסף פחות חשוב כרגע – העיקר להחזיר את העיר לשגרה ולדאוג לתושבים".

לצד הכאב, ביטון מבקש להסתכל קדימה ואף מציין כי ייתכן שהאירוע יזרז תהליכי התחדשות עירונית בעיר: "אולי מהלימון הזה תצא לימונדה – יש כאן הצדקה לפינוי-בינוי".

את דבריו חתם במסר של חוסן לאומי: "העורף חזק. תושבי דימונה הוכיחו התנהגות למופת – ואנחנו נמשיך קדימה עד הסוף".