ניצן שפירא: הדיווחים באשקלון: בעירייה מעדכנים כי אין נפילות או אירועים חריגים בעיר. כוחות משטרה מבצעים סריקות במרחב לכיש לאיתור נפילות של חלקי יירוט או פריטי אמל"ח - ללא דיווח על נפגעים
בירושלים לא קונים את "סימני השבירה": איראן נערכת למלחמת התשה ממושכת
בישראל שוללים את הדיבורים על סדקים בצמרת האיראנית ומזהירים: הגרעין הקשה של משמרות המהפכה מנהל את העסק ללא בלמים • בזמן שהנשיא פזשכיאן נתפס כדמות מוחלשת ומושתקת, בטהרן בונים על מחירי הנפט כדי לאלץ את טראמפ לדחוף להסדר נוח • בירושלים מבהירים: ללא טיפול יסודי במיצרי הורמוז ובאי ח'ארג כעת – האיום יישאר על כנו
בישראל לא קונים את הדיבורים על סדקים של ממש בצמרת האיראנית. גורמים ישראלים מסרו ל'מעריב' כי מי שמנהל עכשיו את העסק בטהרן הוא אותו גרעין קשה של משמרות המהפכה, בלי בלמים, בלי ריכוך, ובלי שום סימן לכך שאפשר לבנות על מפנה פנימי שיחלץ את המערב מן העימות בתנאים נוחים. הקו הזה נשמע בשיחות סגורות בירושלים בצורה חדה מאוד: הנשיא פזשכיאן, כך מעריכים, נחלש משמעותית. בעוד שהוא היה אמור לתפוס מקום מרכזי יותר במערכת, בפועל הוא כמעט לא נספר; מדובר בנשיא מושתק, בזמן שהכוח האמיתי זז למקום אחר – למשמרות המהפכה ולפלג הקיצוני והקשוח בהנהגה האיראנית.
גם סביב מצבו של מוג'תבא חמינאי אין בישראל יומרה להציג ודאות מלאה. ההערכה היא שהוא חי, ייתכן שגם בהכרה, אבל השאלה היא עד כמה הוא באמת מפעיל את המערכת, ועד כמה המערכת מופעלת בשמו. מבחינת גורמים ישראליים זה כמעט לא משנה; מי שמקבל בפועל את ההחלטות אינו מתון יותר אלא נוקשה יותר, והאנשים שנשארו למעלה כעת קשוחים יותר מאלה שהיו שם ערב המלחמה. בירושלים לא מזהים שום "פרסטרויקה" איראנית או שינוי ממשל בהליך מרוכך. להפך, הגורמים ששרדו למעלה הם הקשוחים ביותר, ובמצב הזה לא נפתח חלון להסדר טוב יותר – הוא נסגר.
להערכת גורמים בישראל, איראן עדיין מסוגלת להחזיק מלחמת התשה ארוכה עם ירי מתמשך במשך חודשים, כשבטהרן בונים על דבר אחד: הנשיא דונלד טראמפ. האיראנים מקווים שהעלייה במחירי הנפט תייצר דחיפה אמריקאית לעצור את המלחמה ולעבור לשיח על "הסכם רע". עבור ישראל, המשמעות היא עסקה שתעצור את המלחמה, תשחרר לאיראן כספים מוקפאים ותשאיר את מנגנון הכוח האיראני על הרגליים, מבלי לפרק את תוכנית הגרעין או את מערך הטילים. מבחינת טהרן, ארה"ב היא "ידית" – מנוף לייצר דיל על הראש של ירושלים דרך הנפט והאינפלציה.
באשר למיצרי הורמוז, בירושלים לא מאמינים שניתן לסגור את הסיפור מהאוויר בלבד. להערכת גורמים בישראל, איראן "התאהבה" ברעיון של הורמוז כמנוף לחץ ותראה בו נכס אסטרטגי וקלף מיקוח קבוע גם ביום שאחרי. לכן, הסיפור של הורמוז חייב להיות מטופל עכשיו, בתוך המערכה, ולא להיזרק להסדר מעורפל עתידי. בשיחות סגורות עולים שוב ושוב יעדים אסטרטגיים במפרץ, ובראשם האי ח'ארג, משם עובר רוב הנפט האיראני. במערכת הישראלית סבורים שהשתלטות אמריקנית על האי אינה רעיון מופרך, והיא הדרך היחידה לגעת ב"קופה" של המשטר ולשלול ממנו את יכולת המשחק במפרץ.
במקביל, בירושלים לא תולים תקוות רבות באירופה. ההערכה היא שהאירופים עדיין לא באמת קלטו את גודל האיום ומעדיפים למשוך זמן כדי להימנע מחזית חדשה מול מדינה שעלולה להחזיק את היד על הברז של הורמוז. גם אירועים חריגים, כמו שיגור טילים איראניים לעבר האי דייגו גרסיה, לא שינו שם את הקו המהסס.
