ניצן שפירא: הדיווחים באשקלון: בעירייה מעדכנים כי אין נפילות או אירועים חריגים בעיר. כוחות משטרה מבצעים סריקות במרחב לכיש לאיתור נפילות של חלקי יירוט או פריטי אמל"ח - ללא דיווח על נפגעים
דוברת צה"ל בערבית בעיתון סעודי: "האם נאפשר לכאוס לעצב את המזרח התיכון בדם?"
אלה ואויה קצינה בצה"ל בדרגת סגן-אלוף המכהנת כדוברת צה"ל בערבית וכראש תחום תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל, פרסמה פוסט לא שגרתי בעיתון סעודי פופולרי על המצב במזרח התיכון והמלחמה עם איראן. "האיראנים הביאו רק דם"
סא"ל אלה ואויה, דוברת צה"ל בערבית הכניסה טור לאחד מגופי התקשורת החזקים במפרץ תחת הכותרת: "המזרח התיכון: בין רצון לחיים לפרויקט של כאוס". בהחלט לא שגרתי, ומראה אולי על הרצון של המפרץ לפזול יותר לכיוון ישראל ולהתרחק מאיראן.
"המזרח התיכון חווה כיום התפתחויות ביטחוניות וצבאיות מהירות, המשקפות את אופי האיומים שהצטברו באזורנו במשך שנים רבות. תמורות אלו אינן רק נתונים בדוחות צבאיים, אלא מאבק קיומי בין שני חזונות לעתיד: חזון המבקש יציבות ובניית גשרים, וחזון איראני החוצה גבולות ויודע רק את שפת הטילים, הרחפנים והצבתן של מיליציות חמושות בתוך מדינות ערב" כתבה.
"אלו המחפשים שלום ושגשוג מצאו את הדרך אליהם, וראינו דוגמאות מזהירות של מדינות שבחרו בדיאלוג דיפלומטי כדי לבנות עתיד לדורותיהן. לעומת זאת, ראינו מעצמות שמבינות רק את שפת הדם וההרס".
היא ציינה את ההרס שהאיראנים הביאו: "דרכו של משטר האייתוללות מעולם לא עברה בירושלים, אלא עברה דרך הרס בירות ערביות. ראינו זאת בלבנון שהפכה לבת ערובה בידי חיזבאללה, בתימן שנשחקה, ובסוריה שהתפוררה. כל מקום שנגעה בו יד המיליציות האיראניות הפך לזירה הרוסה רוויית משברים.
בעוד המשטר האיראני מסתפק ברעש של סיסמאות, הוכיח צה״ל כי ידו ארוכה ומדויקת; בעוד הם מפיצים אשליות, אנחנו סללנו את הדרך לשמי טהראן".
היא ציינה את היותה מוסלמית: "כמוסלמית, אני עומדת כאן היום כדי להצהיר חד משמעית: ניצול הדת האסלאמית הנאצלת על ידי משטר זה והמיליציות שלו הוא הפגיעה הגדולה ביותר בערכינו. האסלאם הוא דת של שלום, בנייה וכבוד לבריתות, לא דת של טילים ומל"טים המשמשים להטרדת אזרחים חפים מפשע. הפשעים הנוראיים שביצע חמאס ב-7 באוקטובר הוכיחו לעולם כולו שחמאס הוא דאעש, וחולק את אותה אידיאולוגיה, שיטות ואכזריות. אף בן אנוש עם שמץ של אמונה או אנושיות אינו יכול לקבל את השימוש באזרחים כמגנים אנושיים או את הפיכתם של מקומות פולחן ובתי חולים למחסני נשק".
"השאלה שתקבע את גורל האזור בעשורים הבאים נותרת בעינה: האם נאפשר לפרויקט הכאוס להמשיך ולעצב את עתידו של המזרח התיכון בדם? או שמא תושבי האזור יבחרו בדרך החיים, היציבות והביטחון? זו לא סתם שאלה, אלא שאלה ציוויליזציונית שתקבע את צורת המזרח התיכון שילדינו יכירו בשנים הקרובות".
