מוטי קסטל: אגב, לאלו שחגגו אתמול על דברי הרמטכ"ל, הנה תמלול מדויק ממה שהתרחש בקבינט: רה"מ נתניהו: "הרמטכ"ל, משפט סיום בבקשה". הרמטכ"ל: "אני אומר משפט אחרון שלי: בלי שלושת החוקים האלה, חוק הגיוס, 36 חודשים וחוק המילואים, צה"ל יקרוס, צה"ל לא יהיה כשיר לביצוע משימותיו השוטפות, הבט"ש ובוודאי לא במצבים של מלחמה. אני נותן פה הערת אזהרה והתרעה על סד"כ המילואים שלנו. מוטיבציה אדירה, הם לא יחזיקו מעמד, הם פשוט לא יחזיקו מעמד. חייבים לטפל בדבר הזה ואני אומר יפה שעה אחת קודם". רה"מ נתניהו: "תודה". איך נאמר בעדינות? לפי הדברים האלו הרמטכ"ל תומך בחוק שאתם מתנגדים לו...
דיווח: ישראל תקפה נתיב הברחות רוסי-איראני של תחמושת וכטב"מים | צפו
התקיפה בשבוע שעבר הייתה הראשונה אי פעם של ישראל בים הגדול בעולם. הרחק מהישג ידו של חיל הים האמריקאי, הים מחבר בין נמלי רוסיה ואיראן, המרוחקים כ-960 קילומטרים זה מזה
תקיפת ספינות טילים וכלי שיט נוספים בצפון איראן צילום: דובר צה"ל
התקיפה הישראלית בים הכספי בשבוע שעבר פגעה בקווי אספקה ששימש את איראן ורוסיה להעברת תחמושת, רחפנים ונשק נוסף, כך מסרו מקורות יודעי דבר לוול סטריט ג'ורנל.
התקיפה בשבוע שעבר הייתה הראשונה אי פעם של ישראל בים הגדול בעולם. הרחק מהישג ידו של חיל הים האמריקאי, הים מחבר בין נמלי רוסיה ואיראן, המרוחקים כ-960 קילומטרים זה מזה, ומעניק למדינות מקום להחלפת נשק בחופשיות יחד עם סחורות כמו חיטה ונפט.
בין המטרות המרכזיות שהותקפו בנמל:
כלי שיט צבאיים של חיל הים בצבא איראן, ובהם ספינות טילים, אוניות עזר וסירות משמר. ספינות הטילים שהותקפו כללו בתוכם מערכות הגנה אוויריות וטילים נוספים נגד צוללות.
מפקדה מרכזית ממנה ניהלו כוחות חיל הים האיראני את הפעילות השוטפת בים הכספי.
תשתית מרכזית ששימשה לתיקון ותחזוקה שוטפת של כלי שיט.
חיל הים האיראני השתמש בנמל שהותקף לקיום פעילות מבצעית, שסוכלו כעת עם תקיפת הנמל וכלי השיט בקרבתו.
המסלול הפך לחשוב במיוחד להעברת רחפני השאהד של איראן - שכעת מיוצרים בשתי המדינות - בהם השתמשה רוסיה להפצצת ערים אוקראיניות וטהראן השתמשה כדי לתקוף שדות תעופה, מתקני אנרגיה ובסיסים אמריקאים במפרץ הפרסי.
שיתוף הפעולה בין שתי המדינות התרחב במהלך המלחמה, כאשר רוסיה שיתפה תמונות לוויין וטכנולוגיית רחפנים משופרת כדי לסייע לאיראן לתקוף נכסים אמריקאים ומטרות אחרות ברחבי המפרץ, כך מסרו מקורות המעורים בנושא לוול סטריט ג'ורנל.
מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, אמר לעיתון כי "המטרה החשובה ביותר של התקיפה הישראלית הייתה להגביל את ההברחות מרוסיה ולהראות לאיראנים שאין להם אמצעי הגנה בים הכספי".
בצה"ל אמרו כי בהפצצות בעיר הנמל בנדר אנזלי נפגעו חמש ספינות, ארבע מהן ספינות טילים והחמישית אוניית משמר, בנוסף למפקדה ומספנה. בתמונות שהגיעו לידי העיתון אכן נראה נזק למפקדה של הצי האיראני, יחד עם כלי שיט שספגו נזק כבד, אם כי היקף הנזק המלא לנמל עצמו לא היה ברור באופן מיידי.
רוסיה ואיראן ככל הנראה ינסו להמשיך להבריח נשק בדרכים שונות, אם כי ישראל סללה את הדרך לביצוע תקיפות נוספות במידת הצורך כדי לשבש עוד יותר את הפעולות הללו, אמר מרום.
משרד החוץ הרוסי גינה את התקיפה של ישראל, וכינה את הנמל מרכז סחר ולוגיסטיקה חשוב המשמש באופן פעיל לסחר בסחורות אזרחיות עם איראן. מוסקבה הזהירה גם מפני הרחבת המלחמה לים הכספי.
נתיב המים הוא מקור אספקה מכריע עבור רוסיה לאחר פלישתה לאוקראינה בשנת 2022. מוסקבה השתמשה בים הכספי כדי להביא כמויות גדולות של פגזי ארטילריה איראניים ותחמושת אחרת לחיילים בקווי החזית, כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל".
בשנת 2023, ספינות ששטו בים הכספי נשאו יותר מ-300,000 פגזי ארטילריה ומיליון כדורי תחמושת מאיראן לרוסיה, על פי מסמכים שנחשפו לידי ה"ג'ורנל" באותה תקופה.
ישראל לא הזכירה את רוסיה בעת הפרסום על התקיפה כדי להימנע מלהרגיז את מוסקבה ולהפעיל עליה לחץ נוסף להתערב במלחמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מספר פעמים בחודשים האחרונים.
ישראל לא תתקוף ספינות רוסיות שימשיכו לשוט בנתיב, אמר אחד המקורות המעורים בנושא. אנליסטים אמרו כי בעוד שהתקיפות היו משמעותיות, איראן ורוסיה ככל הנראה יוכלו להעביר את הסחר לנמלים אחרים בים הכספי.
