הצל של טהרן באירופה: האם איראן עומדת מאחורי גל הטרור נגד יהודים?

סדרה של מתקפות על מוסדות ורכוש יהודי ברחבי אירופה בשבועיים האחרונים גורמת לחוקרים באירופה לנסות לקבוע האם איראן או שליחיה עומדים מאחורי התקריות, אשר מטרידות את הקהילות היהודיות.

קבוצה איסלאמיסטית, שלא הייתה מוכרת קודם לכן, שקמה ב-9 במרץ, לקחה אחריות על פיגועים בלונדון, בלגיה, הולנד ולאחרונה על שריפת מכונית בשכונה חרדית באנטוורפן, בלגיה.

בין המטרות היו שני בתי ספר יהודיים, בנק אמריקאי וכמה אמבולנסים המנוהלים על ידי ארגון הצלה. הקבוצה הבטיחה פיגועים עתידיים אם מדינות - במיוחד באירופה - לא ירחיקו את עצמן "מכל האינטרסים, המתקנים והמתקנים האמריקאים והציוניים ומכל מה שקשור אליהם".

בעוד שהאלימות לא גרמה לנפגעים, הנזק שנגרם למבנים ולכלי רכב הצית גל חדש של פחד וחרדה בקרב יהודי אירופה התוהים האם קהילותיהם יותקפו.

התקפות אלה מגיעות לאחר עלייה משמעותית שכבר קיימת באירועים אנטישמיים שהותירו יהודים במתח, במיוחד מאז שארצות הברית וישראל יצאו למלחמה עם איראן לפני קצת יותר משלושה שבועות.

"אין סיבה להאמין שזו הייתה ההתקפה האחרונה", אמר ג'וליאן לנצ'ס, עמית במרכז הבינלאומי ללוחמה בטרור, מרכז מחקר בהאג לניו יורק טיימס. "אם נניח שמדובר בקמפיין היברידי, המטרה היא ליצור בלבול, למשוך תשומת לב, וזה עובד בצורה מושלמת".

עד כה, חוקרים לא הפלילו את חברי הקבוצה האסלאמית, המכונה אל-יאמין אל-אסלאמיה, באף אחת מהתקיפות, וישנן שאלות האם הקבוצה היא חזית פיקטיבית המסווה את מעורבותה של איראן. החשדות גוברים בגלל עיתוי האירועים - המקביל למלחמה עם איראן - כמו גם השימוש ארוך השנים של טהרן בשלוחים, התיאבון שלה להגביר את הפעילות באירופה ורמזים אחרים.

גורם מודיעיני אמריקאי, שדיבר בעילום שם עקב המשך החקירה, אמר לניו יורק טיימס, כי גורמים בארה"ב בודקים האם המתקפות קשורות לקבוצה כלשהי בעיראק. בנוסף, החוקרים מנסים לקבוע האם המתקפות מתוכננות, או שמא אנשים פשוט מקבלים עידוד או השראה לבצע אותן. הם גם חוקרים מדוע המטרות הן רכוש ולא בני אדם.

נסיבות המתקפות "מצביעות בצורה חזקה על פעילות הנתמכת על ידי איראן", על פי דו"ח המחקר של המרכז בהאג.

בגולדרס גרין, כמה תושבים חרדים הצביעו על סתירות בהודעה שהוציא הארגון האיסלאמי אל-יאמין אל-אסלאמיה על האחריות. בסרטון של הארגון נאמר כי המטרה הייתה בית הכנסת מחזיקי הדת משום שהוא "מעוז תמיכה בישראל בבריטניה".

אבל הם הציתו רק את האמבולנסים, שאין להם שום קשר לבית הכנסת מלבד השימוש בחניון שלו.

אמינות של הקבוצה עלתה בספק גם לאחר שלקחה אחריות על מתקפה על "מטרה ציונית" שלא פורטה ביוון ב-11 במרץ. טענה זו אינה תואמת אף הצהרה של המשטרה היוונית או דיווחי חדשות, והסרטונים ששימשו לכאורה הם משריפה שאירעה בהולנד. כמו כן, הקבוצה טענה כי תקפה "מרכז ובית ספר ציוניים" בעיירה הולנדית ב-23 במרץ, אך הסרטון שפורסם לא הראה שריפה. תובעים מקומיים אמרו ששני בני נוער נעצרו לפני שבוצעה מתקפה בחשד ל"נקיטת פעולות הכנה לגרימת פיצוץ".

ייתכן שחוקרים מתקרבים לתשובות. בבלגיה נעצרו שני חשודים לאחר שמכונית הוצתה ביום שני ברובע היהודי באנטוורפן, במתקפה נוספת שעליה נטלה אותה קבוצה בטלגרם.

קריסטוף ארטס, דובר משרד התובע הציבורי של אנטוורפן, אמר כי שני קטינים "נעצרו כ-15 דקות לאחר השריפה". והאותנטיות של הצילומים שפרסם הארגון עדיין נחקרת.