ברהנו טגניה: לאחר סריקות - לא נמצא שבר יירוט במפעלים בנגב
חוקר בכיר מזהיר: איראן שרדה, הקצינה, והסכם כעת רחוק יותר
חוקר בכיר אומר כי בטהראן רואים במו"מ עם טראמפ מלכודת, טוען שהמערכת האיראנית נעשתה מבוזרת וקיצונית יותר מאז המלחמה, ומזהיר כי גם אם תהיה עסקה, שאלת האורניום עדיין עלולה להישאר איום כבד
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
דני סיטרינוביץ, חוקר איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, הסביר בשיחה עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי בתוכנית "שבע תשע" ב-103fm, מדוע להערכתו הסיכוי שהאיראנים יתגמשו כעת במשא ומתן נמוך אף יותר משהיה לפני פרוץ המלחמה.
לדבריו, בטהראן מתקשים להאמין לכוונות האמריקאיות, ורואים במגעים עם ממשל טראמפ מהלך חשוד. "האיראנים חוששים מאוד שיש פה מזימה של טראמפ, כי בפעמים הקודמות שניהלו איתו מו"מ, בסופו של דבר פעם אחת ישראל תקפה ופעם שנייה טראמפ תקף", אמר. הוא הוסיף כי "המקסימום של האיראנים לא מתקרב למינימום האמריקאי", ולכן, כל עוד זו תישאר הגישה של וושינגטון, הסכם אינו נראה באופק.
סיטרינוביץ העריך כי אם אחד הצדדים יתפשר לבסוף, ייתכן שזה יהיה דווקא הממשל האמריקאי, אם הנשיא דונלד טראמפ יבקש לסיים את המערכה. עם זאת, הדגיש כי גם בתוך איראן עצמה חלה הקצנה. "המערכת האיראנית בוודאי הקצינה. אנחנו רואים את המינוי של המחליף של לאריג'אני, עוד קצין ממשמרות המהפכה שהשתלט על עוד עמדה. המערכת הקצינה", אמר.
בהמשך תיאר שינוי עמוק באופן שבו פועלת הנהגת המשטר. "לפני המלחמה המערכת האיראנית תפקדה בצורה בירוקרטית וברורה. עכשיו יש מנהיג נעלם, שנשלט על ידי משמרות המהפכה, ומי שצריך לקבל החלטות זו שורה של מפקדים", אמר. לדבריו, הבעיה כפולה, גם מערכת מבולגנת יותר, וגם מערכת קיצונית יותר, שבטוחה בתודעתה כי היא מנצחת במלחמה. במצב כזה, היכולת לנהל איתה משא ומתן נעשית מאתגרת בהרבה.
לדבריו, גם הסוגיה הימית אינה צפויה להיעלם במהירות. סיטרינוביץ העריך כי איראן לא תמהר להסיר את ידה ממצרי הורמוז, משום שלדבריה היא מבינה היטב את היתרון שביכולת לחנוק את הכלכלה הבין לאומית. "בסופו של דבר יצטרכו לשלם הרבה כדי שיחזרו לבסיסים שלהם", אמר, והוסיף כי מרחב הוויתור של טהראן מצומצם מאוד.
הוא טען עוד כי מבחינת איראן, המשא ומתן אינו עוסק רק בזירה האיראנית, אלא גם בלבנון. "איראן קושרת את גורלה גם בסיפור של לבנון", אמר, והזהיר כי לא בטוח שטהראן תפסיק לתקוף את ישראל גם אם יושגו הבנות בזירה אחרת, כל עוד הלחימה בלבנון תימשך.
סיטרינוביץ גם מתח ביקורת על ההבנה האמריקאית של המתרחש בטהראן. לדבריו, בוושינגטון אינם מפנימים עד הסוף את עומק השינוי שחל במשטר מאז תחילת הלחימה. בתוך כך הצביע על מוחמד באקר קאליבאף כדמות משמעותית מאוד במערכת, בזכות החיבור שלו גם למשמרות המהפכה וגם למערכת הפוליטית, אך הבהיר כי למרות משקלו, הוא אינו מקבל ההחלטות העליון.
בהתייחסות לחיסולים בצמרת האיראנית, אמר כי חיסול חמינאי ולאריג'אני היה עשוי להיות מהלך משמעותי אם המערכת הייתה קורסת, אך כל עוד המשטר לא התמוטט, היעדרם של אותם בכירים דווקא מקשה כעת על ניהול מו"מ. "ישראל וארה"ב הלכו למהלך שמטרתו המרכזית היא שינוי המשטר, ומה שקרה בפועל הוא שהתרחש שינוי במשטר. עכשיו צריך לנהל מו"מ עם אותה מערכת שרצינו להפיל", אמר.
בסיום הזהיר מפני האפשרות שהמערכה תסתיים בלי פתרון מספק בסוגיית הגרעין. לדבריו, הימצאות 450 קילו אורניום בידי איראן היא נקודת מבחן קריטית, ואם הנושא הזה לא ייפתר, גם הסדר מדיני לא בהכרח יסיר את האיום מעל ישראל.
