אדר גיציס: מטח רחב יחסית לחיפה והקריות, ככל הנראה עשרות שיגורים
הלילה זה קורה: מזיזים את השעון שעה קדימה
בשעה 02:00 השעון יוזז ל- 03:00 - שעון הקיץ יימשך עד 25 באוקטובר והעדכון במכשירים אמור להיות אוטומטי
ישראל תעבור הלילה משעון חורף לשעון קיץ, כאשר בשעה 02:00 השעון יוזז שעה קדימה ל 03:00. המשמעות היא הפסד של שעת שינה, אך הארכת שעות האור בשעות הערב.
המעבר מתבצע בהתאם לחוק קביעת הזמן, הקובע כי שעון הקיץ מתחיל ביום השישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ. השנה מדובר בלילה שבין 26 ל- 27 במרץ 2026.
שעון הקיץ צפוי להימשך עד 25 באוקטובר 2026, אז יוחזר השעון שעה אחת אחורה במסגרת המעבר לשעון חורף.
ברוב המכשירים הניידים המעבר מתבצע באופן אוטומטי, אך ניתן לוודא זאת דרך הגדרות התאריך והשעה, כאשר אזור הזמן צריך להיות מוגדר על ישראל.
חשוב להדגיש כי בשל היתרונות הגלומים בשעון קיץ, רבים תומכים בהנהגתו למשך כל השנה. המתנגדים לשעון החורף טוענים כי הוא מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים עקב נהיגה ממושכת יותר בשעות החשיכה, מעוות את השעון המקומי לעומת השעונים באירופה וביתר העולם ומייקר את הוצאות המשק במאות מיליוני שקלים.
למעשה כמה מדינות הפסיקו להזיז את השעון בקיץ ובחורף, בהן רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. גם בארה"ב יש גורמים הלוחצים להפסיק את שינוי השעון בחורף. בנוסף, הפרלמנט האירופי הצביע ב-2019 בעד ביטול המעבר העונתי לשעון קיץ – כך שכל מדינה יכולה להחליט אם להישאר כל השנה באזור הזמן הרגיל שלה או לעבור באופן קבוע לשעון קיץ. הסוגיה עלתה גם בישראל פעמים רבות, אך לבסוף החליטה הכנסת להשאיר את המצב כפי שהוא כיום.
איך שעון החורף משפיע עלינו?
בחורף, כשאור השמש מוגבל ויש יותר שעות חושך ביממה, רמות הורמון המלטונין בגוף עולות, ואנו עשויים להיות מנומנמים ועייפים יותר. תפקיד המלטונין (מכונה גם "הורמון חושך") הוא לווסת את מחזוריות השינה, מתוך מטרה להתאים את השינה לשעון הביולוגי. גם הסרוטונין, הורמון נוסף האחראי בין היתר על מצב הרוח והרגשות, קשור על-פי מחקרים באופן ישיר למידת החשיפה שלנו לאור. הירידה בכמות הסרוטונין בגוף בחורף עלולה לגרום למצב רוח ירוד ומדוכדך.
