אדר גיציס: מטח רחב יחסית לחיפה והקריות, ככל הנראה עשרות שיגורים
הצל של מוג'תבא: הסיבה להקשחת העמדות של איראן במשא ומתן
בישראל מעריכים כי ההקשחה בעמדותיה של איראן במסגרת המגעים העקיפים נשענת בעיקר על לחצים פנימיים בצמרת השלטון בטהרן. בעוד שבערוצים החשאיים מועברים מסרים דרך מתווכים, במישור הפומבי שומר יו"ר הפרלמנט קאליבאף על קו ניצי ועל הכחשת עצם קיומן של השיחות
מוג'תבא חמינאי / דונלד טראמפ צילום: משמרות המהפכה / שאטרסטוק
בישראל מעריכים כי ההקשחה בעמדותיה של איראן במסגרת המגעים העקיפים אינה נובעת רק משיקולים טקטיים של ניהול משא ומתן, אלא נשענת בעיקר על לחצים פנימיים בצמרת השלטון בטהרן. על פי הערכה זו, הגורמים המנהלים את הערוץ מול ארצות הברית, ובראשם יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ושותפיו, פועלים מתוך חשש מפני מוג'תבא חמינאי, ומבקשים לשדר כי לא תירשם כל התקדמות ללא אישורו המפורש. כך דווח במעריב.
בירושלים מזהים דפוס פעולה עקבי, שבו כל מסר, אמירה או תזוזה מדינית מופנים לא רק כלפי הממשל בוושינגטון, אלא מיועדים בראש ובראשונה כלפי פנים, אל מוקד הכוח החדש בטהרן. עבור הגורמים האיראניים המעורבים במגעים, הסיכון המרכזי אינו טמון בהכרח בכישלון השיחות, אלא באפשרות להצטייר כמי שחרגו מהקו שמכתיב המנהיג העליון. כתוצאה מכך, ננקט קו נוקשה יותר, המוביל לעיתים לסתירות בין ההתנהלות בפועל לבין ההצהרות הפומביות.
תמונת המצב בצמרת האיראנית נותרת מורכבת. מאז תחילת הלחימה, התהדקה השפעת משמרות המהפכה על תהליכי קבלת ההחלטות, והמערכת הפוליטית נוהגת בזהירות רבה. מוחמד באקר קאליבאף, בעברו מפקד בכיר במשמרות המהפכה ודמות מפתח בממסד הנוכחי, מהווה כיום צומת מרכזי המחבר בין הדרגים הפוליטיים, הביטחוניים והדתיים. עם זאת, כלפי חוץ הוא ממשיך לשדר קו תקיף ואף מכחיש פומבית את עצם קיומם של המגעים.
בישראל רואים בפער זה חלק משיטה מכוונת: הערוצים העקיפים ממשיכים לפעול ומסרים מועברים דרך מתווכים, אך בו בזמן נשמרת עמדה רשמית של הכחשה והקשחה. כך, בעוד גורמים איראניים מביעים נכונות לבחון מתווים שונים, הם מציבים במקביל דרישות רחבות היקף הכוללות את הפסקת הלחימה, קבלת ערבויות אמריקאיות וצעדים כלכליים משמעותיים, בדגש על דרישת פיצויים.
סוגיית ההנהגה העתידית מוסיפה נדבך של אי-ודאות למערכת. מוג'תבא חמינאי, המרכז בידיו את מוקדי ההכרעה, כמעט ואינו מופיע בציבור, ומידת מעורבותו הישירה במגעים אינה ברורה לחלוטין. למרות זאת, ההערכה בישראל היא כי הוא זה שמכתיב את הקו וכי סביבו מתקבלות ההכרעות האמיתיות. לפי הערכה זו, בטהרן הפנימו כי כל גילוי של גמישות בשלב מוקדם מדי עלול להתפרש כחולשה.
