מוטי קסטל: אגב, לאלו שחגגו אתמול על דברי הרמטכ"ל, הנה תמלול מדויק ממה שהתרחש בקבינט: רה"מ נתניהו: "הרמטכ"ל, משפט סיום בבקשה". הרמטכ"ל: "אני אומר משפט אחרון שלי: בלי שלושת החוקים האלה, חוק הגיוס, 36 חודשים וחוק המילואים, צה"ל יקרוס, צה"ל לא יהיה כשיר לביצוע משימותיו השוטפות, הבט"ש ובוודאי לא במצבים של מלחמה. אני נותן פה הערת אזהרה והתרעה על סד"כ המילואים שלנו. מוטיבציה אדירה, הם לא יחזיקו מעמד, הם פשוט לא יחזיקו מעמד. חייבים לטפל בדבר הזה ואני אומר יפה שעה אחת קודם". רה"מ נתניהו: "תודה". איך נאמר בעדינות? לפי הדברים האלו הרמטכ"ל תומך בחוק שאתם מתנגדים לו...
חוק הגיוס חוזר לאחר אישור התקציב; הקרב על מסלול השירות האזרחי
ביסמוט ופוקס מבהירים במכתבים במסגרת בג"ץ השירות האזרחי: "החקיקה לא הוקפאה אלא נדחתה" • היועמ"שית בהרב-מיארה מבקשת צו ביניים על מסלול שירות האזרחי לחרדים, השרה הממונה על כך סטרוק: אין שינוי נסיבות המצדיק מניעה משפטית. הפרטים המלאים
בחורי ישיבה בלשכת הגיוס צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
חקיקת חוק הגיוס לא ירדה מהשולחן ותשוב למסלול מיד לאחר אישור תקציב המדינה, כך מבהירים יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח”כ בועז ביסמוט, ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, במכתבים רשמיים שהוגשו לשרת ההתיישהות אורית סטרוק במסגרת תשובה לבג"ץ השירות האזרחי-חרדי. לדבריהם, העיכוב בקידום החוק נובע מהצורך הדחוף באישור התקציב, הכולל תוספות של עשרות מיליארדי שקלים למערכת הביטחון, ולא משינוי במדיניות.
ביסמוט ופוקס הדגישו כי מדובר בעיכוב נקודתי בלבד, וכי עם השלמת הליך התקציב יחודש קידום החוק עד להשלמתו. המכתבים הוגשו במסגרת העתירות נגד המשך הפעלת מסלול השירות הלאומי-אזרחי לבני ישיבות.
אמש היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, העבירה את עמדתה לבית המשפט בעניין הפעלת השירות האזרחי לחרדים ודרשה להוציא צו ביניים שיבלום את המשך הפעלתו, בהיעדר חוק גיוס ובטענה כי מדובר בהסדר ייעודי לציבור החרדי, אשר מהווה בפועל חלופה לשירות צבאי ופוגע בעקרון השוויון, במיוחד על רקע צורכי כוח האדם של צה"ל.
המסלול לשירות אזרחי לחרדים נחקק מלכתחילה כהוראת שעה במסגרת חוק הגיוס, כחלק מפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, שילוב בוגרי מוסדות חרדיים בצה"ל. עם פקיעת אותו חוק לפני כשנתיים וחצי, נותר למעשה חוק השירות האזרחי ללא עוגן חקיקתי, שכן הוא נשען עליו באופן ישיר. מאז, הוארך ההסדר שוב ושוב לתקופות קצרות באמצעות הוראות שעה, בהסכמות בין הממשלה לייעוץ המשפטי.
החוק הנוכחי, שכאמור מוארך מידי כמה חודשים, צפוי לפקוע בסוף החודש, ערב פסח, וכעת מבקשת היועמ"שית למנוע את הארכתו הנוספת ולהוציא צו ביניים שימנע את אישור החוק בשבוע הבא במליאת הכנסת. בתגובה, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, הממונה על השירות האזרחי, דוחה את עמדת הייעוץ המשפטי ובראשן הטענה כי חל שינוי נסיבתי המצדיק בלימת החקיקה.
כך נראית המחלוקת: טענות הייעוץ המשפטי מול תשובות השרה סטרוק
חוק הגיוס הוקפא? בייעוץ המשפטי טוענים כי קידום חוק הגיוס נעצר, בין היתר על בסיס התבטאויות פומביות של הדרג הפוליטי. השרה סטרוק משיבה במענה לכך כי הטענה אינה נכונה וכי באופן עובדתי חוק הגיוס לא הוקפא. לכך היא מצרפת מכתבים רשמיים של מזכיר הממשלה יוסי פוקס ויו"ר ועדת חו"ב בועז ביסמוט שקובעים כי החקיקה לא הוקפאה ותתחדש מיד לאחר אישור התקציב.
בהקשר זה, יצוין כי עמדת הייעוץ המשפטי שחוק הגיוס הוקפא נשענת על הצהרת ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתחילת המערכה מול איראן ששם נאמר כי חוק הגיוס מוקפא ולא על קביעה רשמית וישירה של הממשלה עצמה בסוגיה.
האם השירות האזרחי סותר את פסיקת בג"ץ? לפי הייעוץ המשפטי, החלטת בג"ץ מפברואר כי על הממשלה לפעול בכל האמצעים כדי לגייס צעירים חרדים לצה"ל, מחייבת להגביר את הגיוס לצה"ל, ולכן יש להימנע מהפניית צעירים חרדים לשירות אזרחי.
לדברי השרה סטרוק אין סתירה: כל מועמד לשירות אזרחי עובר מיון ואישור של צה"ל, ואין הפניה למסלול ללא בחינה פרטנית של מיטב.
בנוסף, בייעוץ המשפטי מדגישים את העומס על החיילים. השרה סטרוק משיבה כי צה"ל עצמו משבץ צעירים לתפקידים שאינם קרביים, כגון למסלולי הדרכה, בהיקפים דומים (כ-1,200) לשירות האזרחי, וכמו"כ רבים מהמשתלבים בשירות האזרחי הם מבוגרים יותר, לעיתים בעלי משפחות, שאינם מיועדים ללחימה.
על כן, בשורה התחתונה, טוענת השרה סטרוק כי אין הצדקה להוצאת צו ביניים ולעצירת השירות האזרחי, משום שלא חל שינוי נסיבתי אמיתי, כאשר עד היום הייעוץ המשפטי דיבר לכל היותר על קשיים משפטיים ולא על מניעה משפטית.
