מוטי קסטל: אגב, לאלו שחגגו אתמול על דברי הרמטכ"ל, הנה תמלול מדויק ממה שהתרחש בקבינט: רה"מ נתניהו: "הרמטכ"ל, משפט סיום בבקשה". הרמטכ"ל: "אני אומר משפט אחרון שלי: בלי שלושת החוקים האלה, חוק הגיוס, 36 חודשים וחוק המילואים, צה"ל יקרוס, צה"ל לא יהיה כשיר לביצוע משימותיו השוטפות, הבט"ש ובוודאי לא במצבים של מלחמה. אני נותן פה הערת אזהרה והתרעה על סד"כ המילואים שלנו. מוטיבציה אדירה, הם לא יחזיקו מעמד, הם פשוט לא יחזיקו מעמד. חייבים לטפל בדבר הזה ואני אומר יפה שעה אחת קודם". רה"מ נתניהו: "תודה". איך נאמר בעדינות? לפי הדברים האלו הרמטכ"ל תומך בחוק שאתם מתנגדים לו...
"למעלה ממחצית ההרוגים יכלו להינצל": הטענה המטלטלת על ההתרעות
רס"ן (מיל') יצחק שינובר, לשעבר קצין פיתוח מערכות התרעה, טוען כי מדיניות זמני ההתרעה גורעת עשרות שניות קריטיות מהאזרחים - ועולה בחיי אדם. לדבריו, למעלה ממחצית ההרוגים מאז 7 באוקטובר היו יכולים להינצל, בעוד בפיקוד העורף דוחים את הטענות ומדגישים את הצורך בזמנים אחידים
ישראלי תופס מחסה בזמן האזעקה צילום: Jonathan Shaul/Flash90
בזמן שהאזעקות נשמעות והציבור ממהר למרחבים המוגנים, יש מי שטוען כי השניות הקריטיות ביותר כלל אינן מנוצלות. רס"ן (במיל') יצחק שינובר, לשעבר קצין פיתוח מערכות התרעה, מציג תמונה מטרידה של פערים בין רגע גילוי השיגור לבין הפעלת האזעקה – פערים שלדבריו עלולים לעלות בחיי אדם. אסון אחד בפברואר 2024, שבו נהרגה החיילת עמר בנג'ו בדרכה למרחב מוגן, היה הרגע שבו החליט לחזור ולהיאבק: לא עוד התרעות שמגיעות מאוחר מדי, אלא דרישה לשינוי שיטת ההתרעה כולה.
במשך שנים נשא שינובר תחושה כי מאבקו הוכרע, אך אותו אירוע החזיר אותו לזירה. עמר בנג'ו, חיילת בת 20 מאשקלון, נהרגה מפגיעת רקטה בבסיס פיקוד הצפון בצפת, לאחר שניסתה להגיע למרחב מוגן. "האירוע הזה טלטל אותי", אמר שינובר בראיון ל'מקור ראשון'. "פעם כשמשהו לא היה בסדר הייתי אומר, היום אני כבר לא אומר, אני צועק".
שינובר, בן 51 משעלבים, שירת 23 שנים בחיל האוויר כקצין פיתוח מערכות גילוי והתרעה, והיה שותף לשדרוג מערכות לאיתור שיגורי רקטות וטילים. לדבריו, כבר במהלך שירותו הבחין בפערים בין זמן גילוי השיגורים לבין מועד הפעלת האזעקות.
לדבריו, בעוד חיל האוויר מזהה שיגורים לעיתים כדקה וחצי מראש, בפועל נשמעות אזעקות לעיתים רק שניות לפני הפגיעה. במסגרת תחקיר עצמאי שערך, השווה בין זמני גילוי לבין זמני אזעקה, ומצא פערים של עשרות שניות.
שינובר מסביר כי פיקוד העורף מחלק את המדינה לאזורים ומגדיר זמן התרעה אחיד לכל אזור – לפי "הישג נדרש", כלומר הזמן המינימלי להתמגנות בתרחיש המחמיר ביותר. כתוצאה מכך, גם כאשר יש זמן רב יותר עד לפגיעה, האזעקה נדחית כדי להתאים לזמן הקצר ביותר האפשרי.
לדבריו, המדיניות הזו גורמת לכך שעשרות שניות "נבלעות", ומקשות במיוחד על אוכלוסיות כמו ילדים, קשישים ונכים. "גם תוספת של 5 או 10 שניות יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות", אמר.
שינובר הציג בראיון ל'מקור ראשון' נתונים שלפיהם מתוך 85 הרוגים מירי תלול מסלול מאז 7 באוקטובר 2023, למעלה ממחציתם היו יכולים להינצל אילו זמן ההתרעה היה ארוך יותר. "מדינת ישראל שילמה על הנוהל הזה בדם", טען.
לדבריו, הבעיה אינה טכנולוגית אלא נובעת מהחלטה מערכתית. הוא מציע לשחרר לציבור מידע מלא על זמן הפגיעה הצפוי, ולאפשר לכל אדם להגדיר לעצמו את זמן ההתרעה הרצוי באמצעות יישומים.
לאורך השנים ניסה שינובר לקדם את הנושא בתוך המערכת הצבאית, בפגישות עם קצינים בכירים ואף עם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי, וכן מול חברי כנסת וראשי רשויות. בהמשך עבר לפעול גם ברשתות החברתיות ולרתום גורמים ציבוריים.
בדיון שנערך בוועדת המשנה לענייני עורף בפברואר 2025 הציגו נציגי פיקוד העורף עמדה שונה, ולפיה קביעת זמני התרעה אחידים נועדה למנוע בלבול בקרב האוכלוסייה ולאפשר התנהלות ברורה בעת חירום.
בפיקוד העורף ציינו כי ההחלטות מתקבלות באופן מקצועי תוך איזון בין הצורך בזמן תגובה לבין מניעת בלבול או תחושת ביטחון שגויה, וכי מתקיימים עדכונים שוטפים בנושא.
עם זאת, לפי שינובר, לאחרונה מסתמנים סימנים לשינוי, ובין היתר פורסם לאחרונה כי נבחנת אפשרות להתרעה דיפרנציאלית. במקביל, היום (שישי) דווח כי פיקוד העורף צפוי להאריך את זמני ההתרעה ביישובי הצפון, כך שביישובי גדר יוארך הזמן מ-0 ל-15 שניות וביישובים סמוכי גדר מ-15 ל-30 שניות.
