יעקב הרשקוביץ: הרב יורם כהן בעתירה לבג״ץ: לבטל את הליך הבחירות לרב העיר באר שבע בשל פגמים מהותיים שנפלו בהליך הבחירות
התכנית הגרנדיוזית להפלת המשטר האיראני - שירדה לטמיון
המוסד וה-CIA תכננו למוטט את המשטר באמצעות שילוב של ריכוך אווירי מסיבי ופלישה קרקעית של עשרות אלפי לוחמים כורדים שיצעדו מעיראק עד ללב טהראן | באמ"ן הגדירו את התוכנית כ"דמיונית" וכבעלת סיכויי הצלחה קלושים | ארדואן התנגד, הכורדים דרשו ערבויות - וההדלפה טרפה את הקלפים
מחאות באיראן צילום: שאטרסטוק
המוסד וה-CIA תכננו מהלך רחב היקף להפלת המשטר האיראני, שהתבסס על שילוב של ריכוך אווירי מסיבי ופלישה קרקעית של עשרות אלפי לוחמים כורדים, שיצעדו מעיראק עד ללב טהראן - כך חושף עמרי מניב בחדשות 12.
לפי הפרסום, ראש הממשלה בנימין נתניהו אימץ את התוכנית, שהתבססה על ההערכה כי חיסול צמרת השלטון לצד התקוממות כורדית מזוינת יובילו לקריסה פנימית של שלטון האייתוללות.
האסטרטגיה כללה שני שלבים מרכזיים. בשלב הראשון תוכננו תקיפות אוויריות אינטנסיביות של ישראל וארצות הברית נגד צמרת השלטון, מערכי הטילים ובסיסי הצבא, לצד תקיפות תחנות משטרה ומרכזי בסיג' בחבל כורדיסטן שבצפון-מערב איראן. בשלב השני, המכריע, אמורים היו עשרות אלפי לוחמים כורדים חמושים – המייצגים את כלל המפלגות הכורדיות באיראן – לחצות את הגבול מעיראק, לחמש את האוכלוסייה המקומית ולהצית מרד רחב היקף.
הכוחות הכורדיים, שנערכו לכך במשך שנים וקיימו קשרים עם המוסד וה-CIA, ראו במהלך הזדמנות להשגת עצמאות. ראש המוסד דדי ברנע הציג את התוכנית ככזו בעלת היתכנות ממשית, וטען כי חיסול המנהיג העליון יוביל לזעזוע קריטי במערכת.
אלא שבתוך קהילת המודיעין הישראלית התגלעו מחלוקות עמוקות. בעוד המוסד הציג את התוכנית כ"הרמטית", גורמים באמ"ן הגדירו אותה "דמיונית" וטענו כי היא לוקה בחסר וסיכויי הצלחתה קלושים.
המכה הקשה לתוכנית הגיעה בעקבות הדלפה לתקשורת הבינלאומית, שחשפה את הקשר עם הכורדים. שלושה ימים בלבד לאחר תחילת המלחמה כבר נדרשה דוברת הבית הלבן להתייחס לדיווחים, ובהמשך גם הנשיא דונלד טראמפ התייחס לאפשרות חימוש הכורדים.
החשיפה אפשרה למשטר האיראני להבין את הכוונות, והוא הפעיל לחץ צבאי על הכורדים בצפון עיראק ופעילות מדינית מול בגדאד. בעקבות זאת, טראמפ הטיל וטו על התוכנית והגדיר אותה "מסוכנת מדי".
לצד ההדלפה, התוכנית נתקלה בהתנגדות אזורית משמעותית. טורקיה הפעילה לחץ כבד והבהירה כי לא תאפשר אוטונומיה כורדית, ומדינות המפרץ הביעו חשש מערעור היציבות האזורית.
במקביל, עלה גם משבר האמון של הכורדים כלפי ארצות הברית. הכוחות הכורדיים דרשו ערבויות פוליטיות מחשש שיוותרו לבדם, לאחר ניסיון העבר בסוריה, וסירבו להתקדם ללא התחייבות ברורה.
בכיר ישראלי צוטט כמי שאמר כי הכורדים נבהלו מהחשיפה ודחו את הפלישה, מה שפגע במהלך כולו ואפשר לאיראן להיערך.
כחודש לאחר תחילת המערכה, התברר כי התוכנית לא יצאה לפועל. נתניהו, שאימץ את המהלך, נותר מאוכזב, בעוד צה"ל חזר להתמקד בתוכניות אחרות – חיסול בכירים ופגיעה בפרויקט הגרעין והטילים. טראמפ מצדו שינה כיוון, והתוכנית להפלת המשטר ירדה מסדר היום.
