אור רביד: ניתן לצאת מהמרחבים המוגנים באזור הקריות והמפרץ
חוגגים תחת אש: תושבי מטולה לא מוותרים על הבית
ליל סדר בצל האיום הביטחוני, חיי שגרה חלקיים והתעקשות להישאר – כך נראים החיים בקצה הצפון
פגיעות במטולה צילום: ביטחון מטולה
תושבי מטולה ממשיכים להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת במיוחד, אך למרות האיום המתמשך מכיוון לבנון – רבים מהם בוחרים להישאר בבתיהם ולהמשיך בשגרת חיים ככל האפשר. בריאיון שנערך עם תושב היישוב, ידידיה ונגרובר, בתוכניתו של בני טיטלבוים בכאן מורשת, עולה תמונה של חוסן אזרחי לצד דרישה ברורה לשינוי ביטחוני ארוך טווח.
לדבריו, הקרבה הגיאוגרפית לגבול – לעיתים עשרות מטרים בלבד מהכפרים הלבנוניים – יוצרת מציאות שבה השטח הישראלי נמצא בעמדת נחיתות טופוגרפית. “אם לא יהיה צה״ל באזור, זה רק עניין של זמן עד שכוחות עוינים יתפסו עמדות שולטות ויאיימו על התושבים”, הוא מסביר.
ונגרובר תומך במהלך צבאי נרחב עד נהר הליטני, בדומה למה שהתרחש לאחר מלחמת ששת הימים, אז נכבשה רמת הגולן כדי להסיר איום מתמשך על יישובי הצפון. “אין דרך אחרת להגן על היישובים לאורך זמן”, הוא אומר.
ליל סדר במתכונת חירום
לקראת חג הפסח, ההיערכות במטולה שונה מהרגיל. משפחות רבות, ובהן משפחת ונגרובר, בחרו להישאר בבית ולא לנסוע לקרובים בשל הסכנה בכבישים. “הכבישים מוגדרים שטח פתוח, אין יירוטים שם, ולכן החלטנו לחגוג בבית, באווירה אינטימית”, הוא מספר. הסדר עצמו יתקיים בסמוך למקלט – מוכנים למעבר מיידי במקרה של אזעקה.
בין אזעקות לשגרה
למרות המצב, החיים במטולה לא נעצרו לחלוטין. בתי הכנסת אף הפכו פעילים יותר, כאשר תושבים מתכנסים לתפילות במקלטים בשל השהייה הממושכת בבתים. הילדים, לעומת זאת, מתמודדים עם מציאות מורכבת במיוחד: “זה כמו קורונה עם אזעקות”, מתאר ונגרובר.
גם העסקים המקומיים ממשיכים לפעול במתכונת מצומצמת. “ביום שישי בבוקר אפשר כמעט לשכוח מהמצב – בית הקפה פתוח, אנשים יושבים בחוץ”, הוא אומר, ומדגיש את הרצון לשמור על שגרה.
לא מתפנים – נשארים
בניגוד לעבר, רבים מהתושבים אינם מעוניינים בפינוי. “שבענו מטלטלות”, אומר ונגרובר. לדבריו, יש כאן גם אמירה לאומית: לא מוותרים על יישובי הגבול. “הפעם מצפים שצה״ל יסיר את האיום מהשורש”.
עם זאת, הוא מדגיש כי תחושת החוסן אינה אחידה בקרב כלל התושבים, אך קיימת מגמה רחבה של נחישות והיצמדות למקום. מטולה, שחוגגת השנה כ-130 שנה להיווסדה, היא בית עבור משפחות רבות – ותיקות וחדשות כאחד.
רגע של אופטימיות
לסיום, גם נקודת אור: לאחר חורף דל בגשמים, בשבועות האחרונים חזרו הזרימות לנחלים באזור, ובמיוחד לנחל עיון ולמפליו. “מי שמגיע יכול לראות זרימה יפה – משהו שלא ראינו כל החורף”, הוא מספר.
