אור רביד: שלוש נשים וגבר נעצרו בחשד לעוקץ של מאות אלפי שקלים ממאות אנשים במסווה של החזרי מס. מחומר החקירה עולה כי שלוש מהחשודות, אם ובתה תושבות כפר כנא, וחשודה נוספת תושבת עילוט, עבדו יחד בחברה לגיטימית להחזרי מס. בעת עבודתן במקום, פנו השלוש ללקוחות שרצו לבדוק את זכאותם להחזרי מס, ואת התשלום עבור פתיחת התיק, העבירו הלקוחות לחשבון הבנק הפרטי שלהן ובהמשך לחשבון פיקטיבי שפתחו. לאחר שעקצו לקוחות רבים, עזבו האם והבת את מקום העבודה, אך המשיכו לקבל "לידים" מהחשודה הנוספת, ויחד עם בן משפחה נוסף מכפר כנא המשיכו לעקוץ לקוחות רבים, בסכומים של בין 800-400 שקלים, שרבים מהם בחרו שלא להתלונן והפנייה אליהם בוצעה באופן יזום על ידי היחידה החוקרת.
מסמך הגזירות של היועמ"שית: כך מבקשים ללחוץ על החרדים
בהודעה שהוגשה לבג"ץ פורטה שורת צעדים אזרחיים וכלכליים, מהנחות בתחבורה, בארנונה, בדיור ובמעונות ועד מלגות, מכרזים, תמיכות במוסדות תורניים והנחות בביטוח הלאומי, כחלק מהגברת האכיפה נגד חייבי גיוס חרדים
חרדים סמוך ללשכת הגיוס צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום, שני, לבית המשפט העליון הודעה מקיפה במסגרת העתירות העוסקות בגיוס בני הציבור החרדי, ובה נפרשה שורה ארוכה של צעדים אזרחיים וכלכליים שנועדו להגביר את האכיפה נגד חייבי גיוס שלא יסדירו את מעמדם מול צה"ל.
ההודעה הוגשה בהתאם להחלטת בג"ץ מ-1 במרץ 2026, ובמרכזה קביעה כי יש צורך דחוף בהגדלת היקף הגיוס לצה"ל, על רקע צורכי כוח האדם של הצבא והעומס הכבד המוטל על משרתי המילואים. לפי ההודעה, עבודת המטה גובשה בהובלת המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, בשיתוף משרדי ממשלה שונים, ואושרה בסדרת דיונים בראשות היועמ"שית.
אלא שמעבר לניסוחים המשפטיים, ההודעה מציגה בפועל מסמך רחב של צעדי לחץ כלכליים ואזרחיים, שחלקם יכולים להתבצע גם ללא חקיקה חדשה. במרכזו עומדת הדרישה לשלול הטבות ממי שאינם מגייסים או אינם מסדירים את מעמדם הצבאי כדין.
לפי ההודעה, בין ההטבות שנבחנות לשלילה או להגבלה נכללות הנחה בתחבורה ציבורית, השתתפות בתוכניות דיור כמו "דירה בהנחה" ו"מחיר מטרה", סבסוד מעונות יום בכלל התבחינים, השתתפות במימון צהרונים והנחה בארנונה. לצד זאת פורטו גם שורה של תחומים נוספים שבהם המדינה מתבקשת להחיל הקפדה מלאה על תנאי הסדרת המעמד, ובהם מלגות ותוכניות מימון ללימודים, תוכניות סיוע לסטודנטים, השתתפות במכרזים בשירות המדינה, תמיכה במוסדות תורניים, סבסוד מעונות יום במסלולים ייעודיים ללומדים תורניים, הנחות בביטוח הלאומי, תוכניות לנוער חרדי נושר, וכן מסלולים לסטודנטים טכנולוגיים באמצעות מה"ט.
בהודעה מודגש כי בחלק מן התחומים הללו כבר קיימת כיום התניה של הסדרת מעמד צבאי כתנאי לקבלת ההטבה, אולם בפועל, לפי עמדת היועמ"שית, אין אכיפה מלאה ואחידה של התנאי הזה. לכן ההמלצה אינה מתמקדת רק ביצירת מנגנונים חדשים, אלא גם בהפעלת אכיפה מיידית וקפדנית של כללים שכבר קיימים על הנייר.
היועמ"שית קובעת כי על כלל רשויות המדינה לפעול באופן מיידי להגברת האכיפה, גם במישור המשמעתי והפלילי כלפי מי שמוגדרים מפרי חובת גיוס, וגם באמצעות מניעת מימון ממשלתי התומך, במישרין או בעקיפין, במי שאינם מסדירים את מעמדם. לדבריה, נדרשת מדיניות אכיפה "אפקטיבית, שוויונית ומידתית" שתביא לשינוי ממשי במצב הקיים.
מבחינה ציבורית ופוליטית, מדובר במהלך רגיש במיוחד. לא רק משום שהוא נוגע בלב המחלוקת סביב גיוס בני הישיבות, אלא גם מפני שהוא מעביר את הדיון משאלת העיקרון לשאלת המחיר. אם עד כה עסק הוויכוח בעיקר בחובת הגיוס עצמה, הרי שכעת המדינה מציגה שורת צעדים שעלולים להשפיע בפועל על שגרת החיים, על תמיכות, על לימודים, על רווחה, על דיור ועל הטבות כלכליות נוספות של משפחות רבות.
במובן הזה, ההודעה שהוגשה לבג"ץ אינה עוד מסמך משפטי טכני. היא מסמנת מעבר למדיניות לחוצה ואגרסיבית יותר, שבמסגרתה מבקשת המדינה להשתמש במנופי תקציב, רווחה ושירותים אזרחיים כדי להגביר את האכיפה מול בני הציבור החרדי החייבים בגיוס.
