ניסיונות הגיוס של האיראנים עולים מדרגה, היעד החדש: עיתונאים בישראל
מזכיר הממשלה: "היועמ"שית הטעתה את בג"ץ והסתירה עמדות בסוגיית הסנקציות על חרדים"
הממשלה בעמדה חריפה לבג"ץ: "היועצת המשפטית הטעתה את בית המשפט והסתירה עמדות מקצועיות בסוגיית הסנקציות על חרדים" • פרסום ראשון
מזכיר הממשלה יוסי פוקס הגיש היום בשם הממשלה לבג"ץ עמדה חריפה נגד היועצת המשפטית לממשלה, ובה נטען כי הייעוץ המשפטי "הטעה את בית המשפט לאורך כל ההליך", בכל הנוגע לצעדים הכלכליים שנדונו בסוגיית גיוס בני הציבור החרדי.
המסמך, הנשען בין היתר על הודעת מזכיר הממשלה מיום 22 בפברואר 2026 ועל עמדות שהוגשו בהמשך החודש, מתייחס ישירות לקביעת בג"ץ בפסק הדין מנובמבר האחרון, שלפיה "חלק ניכר מעבודת המטה כבר נעשה". כעת טוענת הממשלה כי בפועל "לא נעשתה עבודת מטה מקצועית", וכי הצעדים לא נבחנו ולא נשקלו, לא משפטית ולא מקצועית.
לטענת הממשלה, רק לאחר הקמת צוות שרים ייעודי לבחינת הסנקציות הכלכליות "נחשף כי הייעוץ המשפטי לא עשה דבר בעניין", ורק אז החל לעסוק בנושא. עוד נטען כי הייעוץ המשפטי פעל מול משרדי הממשלה "מעל ראשם ומאחורי גבם של השרים", בניגוד להנחיות הדרג המדיני.
בלב המחלוקת עומדת דרישת היועמ"שית להטיל סנקציות כלכליות ואזרחיות על מי שאינם מתגייסים. הממשלה טוענת כי לא ניתנה תשובה לשאלה המשפטית המרכזית שהעלו השרים: האם ניתן לשלול הטבות שאינן קשורות ישירות לשירות הצבאי ורק מקבוצה מסוימת מבלי שהדבר ייחשב לאפליה המחייבת חקיקה ראשית.
כדי להמחיש את הקושי, משווה המסמך את ההצעה לעבירות בנייה: עבירה מתמשכת, בדומה לאי-גיוס, שלפי נתוני המדינה מאפיינת חלק ניכר מהאוכלוסייה. הממשלה שואלת האם ניתן היה לשלול הטבות אזרחיות שונות ממי שביצעו עבירות בנייה, כגון הנחות בארנונה או זכאות לתוכניות ממשלתיות, מבלי לעגן זאת בחקיקה ראשית. "נתמה", נכתב.
עוד נטען כי לא הוצגה כל תשתית מקצועית המצביעה על כך שסנקציות מסוג זה יובילו לעלייה בשיעור הגיוס. בהקשר זה מציינת הממשלה כי המצב הקיים נובע מ"ואקום חוקי" שנוצר לאחר פקיעת ההסדר הקודם, ולא מתופעה פלילית רגילה.
אחת הטענות המרכזיות במסמך נוגעת לאי-חשיפת עמדות מקצועיות. לפי הממשלה, הפרקליטות לא צירפה את עמדות משרדי הממשלה במלואן. כך, למשל, עמדת גורמי המקצוע במשרד הכלכלה, שהועברה גם למזכיר הממשלה, קובעת כי שימוש בכלים כלכליים כסנקציה "אינו כלי מדיניות נכון" ועלול לפגוע בצמיחה, בתעסוקה ובצדדים שלישיים, ואף להביא לתוצאה הפוכה.
בממשלה רואים בכך "חוסר תום לב מובהק", וטוענים כי הייעוץ המשפטי אינו מייצג עוד את עמדת הממשלה אלא מציג עמדה עצמאית, תוך שהוא מצטרף לעותרים. "בשל רגישות הנושא מתבקש בית המשפט להורות לפרקליטות לצרף לתיק את כל העמדות המקצועיות שהועברו לה ממשרדי הממשלה", נכתב.
מזכיר הממשלה מדגיש בהודעותיו כי "בניגוד לטענות, הצעת החוק לא הוקפאה אלא נדחתה בשל הצורך בהעברת תקציב המדינה".
גם בדרג הביטחוני הופעל לחץ להאיץ את החקיקה. בדיון הקבינט מ-25 במארס ביקש הרמטכ"ל לקדם את הצעת החוק לצד הארכת השירות הסדיר ותיקון חוק המילואים, על רקע הצורך בהגדלת הסד"כ. מזכיר הממשלה הודיע כי הכוונה היא להביא את החקיקה לאישור זמן קצר לאחר חג הפסח.
