אסף רוזנצוייג: רוסיה, סין וצרפת סיכלו יוזמה של מדינות ערב להביא את מועצת הביטחון של האו"ם לאשר פעולה צבאית נגד איראן כדי לפתוח מחדש את מצר הורמוז, כך אמרו דיפלומט ובכיר באו"ם לניו יורק טיימס. ההסבר של שלוש המדינות המחזיקות בזכות הווטו במועצה, על פי הדיווח: התנגדות לכל ניסוח שיאשר שימוש בכוח
200 במקום 1,000: השחיקה הדרמטית ביכולות חיזבאללה נחשפת
בין קריסת מערכי "רדואן" לאובדן התמיכה בבסיס השיעי: חיזבאללה נסוג לטקטיקות גרילה תחת פגיעה אנושה בצירי המימון וצמצום דרמטי ביכולות האש
חיזבאללה צילום: שאטרסטוק
החלטתו של ארגון הטרור חיזבאללה להצטרף למערכה לצד איראן, שנבעה בעיקרה מהחשש לאבד את מעמדו כשלוחה המרכזית של הרפובליקה האסלאמית, הובילה את הארגון למלחמת התשה קשה המאיימת על יציבותו.
מתחילת המערכה חיזבאללה איבד למעלה מ-900 פעילים, בהם כ-240 לוחמים מיחידת העילית "רדואן". עם תחילת התמרון הקרקעי, ניכר כי הארגון מתקשה להציב כוחות משמעותיים במרחב דרום הליטני כפי שתכנן בעבר. כיום מזוהים באזור אלפים בודדים בלבד, כאשר הפריסה בכל כפר הצטמצמה לעשרות בודדות של פעילים (בין 10 ל-20 לוחמים לכל כפר).
לצד הפגיעה המבצעית, הארגון חווה משבר כלכלי עמוק בעקבות פגיעת צה"ל בצירי המימון וההברחות, בדגש על "הציר השיעי" העובר מסוריה. מצב זה הוביל לקשיים בתשלום משכורות לפעילים ולאי-יכולת לספק מענה לצרכיהם של כ-1.2 מיליון עקורים בלבנון, מרביתם בני העדה השיעית. המצב מייצר לחץ גובר הפוגע במעמד הארגון בקרב בסיס התמיכה שלו, כאשר בקרב הקהילה השיעית מזוהה מגמת התחזקות של תנועת אמ"ל על חשבון חיזבאללה.
בדרג המקצועי בצה"ל מזהים נתק הולך ומתרחב בין הנהגת הארגון בביירות לבין הדרג הטקטי בדרום. פעילי מילואים רבים בוחרים שלא להתייצב ליחידותיהם, נמנעים ממגע עם כוחות צה"ל ובמקרים מסוימים אף נמלטים צפונה.
כתוצאה מכך, שינה הארגון את אסטרטגיית הלחימה שלו ועבר לשימוש בטקטיקות גרילה המאפיינות את פעילותו בשנות ה-80 וה-90. המפקדים בשטח קיבלו סמכויות רחבות יותר, והלחימה מתבססת כעת בעיקר על ירי מרחוק - טילים נגד טנקים, כטב"מים וירי תלול מסלול - תוך הימנעות מחיכוך קרוב עם הכוחות המתמרנים.
קצב האש של חיזבאללה עומד כיום על ממוצע של כ-200 שיגורים ביום, ירידה דרמטית לעומת ההערכות המוקדמות שדיברו על יכולת שיגור של למעלה מ-1,000 רקטות ביממה טרם מבצע "חיצי הצפון". כ-70% מהירי מכוון לעבר כוחות צה"ל הפועלים במרחב האבטחה. לאור הפיקוח ההדוק על המלאים, מעריכים כי הארגון יוכל לשמר את קצב האש הנוכחי למשך כ-20 שבועות בלבד.
על רקע הנתונים הללו, חיזבאללה חותר להשגת הסדר מול ישראל וממשלת לבנון, תוך ניסיון להכליל את מעמדו בתוך כל הסכם עתידי רחב יותר שייחתם מול איראן.
