הסנטור לינדזי גרהאם: "באנו לפרק את המכונה שאיימה להשמיד אתכם"

לינדזי גרהאם, הסנטור מקרוליינה הדרומית שפעם כינה את דונלד טראמפ 'חלומו של כל דמגוג' אך בהמשך שינה את דעתו והפך לתומך נלהב של טראמפ, הוא האיש שבשבועות האחרונים התאמץ לשכנע את חברו, הנשיא טראמפ, להקשיב להמלצת הישראלים ולצאת למתקפה.

כעת, כשמבצע 'שאגת הארי' מפרק את שאריות ציר הרשע וטהרן של אחרי ח'אמנאי נסה על נפשה מאימת המפציצים מהאוויר, גרהאם מתפנה לשיחה בלעדית עם שלמה קופרמן במגזין 'משפחה'. בקולו נשמעת נחישות; אפס סבלנות לדיפלומטיית נימוסים ומקסימום לחץ על הדוושה הצבאית. "האייתוללה הוא היטלר עם טורבן", הוא אומר. "ב,2026- סוף סוף הפסקנו להאמין להבטחות והתחלנו להאמין למטוסי F35".

בכהונה הקודמת הסנטור מקרוליינה הדרומית היה זה שתפר את העברת שגרירות ארה"ב לירושלים ואת ההכרזה על ריבונות ישראלית ברמת הגולן. השותפות הזו חדרה עמוק אל תוך יסודות הדמוקרטיה האמריקאית.

כשטראמפ ניצב מול לחץ משפטי חסר תקדים במהלך המרוץ לכהונתו השנייה, גרהאם בכובעו כיו"ר ועדת המשפטים של הסנאט היה הכוח המניע שמאחורי מינוי מאות שופטים שמרנים; מהלך אסטרטגי שעיצב מחדש את פניה של מערכת המשפט האמריקאית לדורות קדימה.

מאז נבחר טראמפ לנשיאות בשנית הוא נע על הציר שבין ריאד, ירושלים ודובאי ומתפקד כשליח המיוחד למשימות רגישות.

כשהוא נשאל על הביקורת הפנימית בארצות הברית על המלחמה הוא נשמע נחוש. "כשישראל יצאה ל'שאגת הארי'", אמר לשלמה קופרמן וקובי בורנשטיין במגזין 'משפחה', "היו אנשים בוושינגטון שקראו לזה 'תגובה לא פרופורציונלית'. אמרתי לנשיא: 'אדוני, פרופורציה היא מושג של מפסידים'. ב2026- אנחנו לא מחפשים שוויון, אנחנו מחפשים הכרעה. הברית הזו חזקה מאי פעם, פשוט כי היא נכתבה בדם של אויבינו המשותפים. באנו לפרק את המכונה שאיימה להשמיד אתכם".

בעיניו, המזרח התיכון הישן מת תחת הריסותיה של טהרן ונקבר קבורת חמור. "מה שקורה עכשיו", אמר, "הוא לידה מכאיבה והכרחית של המציאות החדשה. "מי שחושב", אמר, "שהקולות בארצות הברית שמבקרים את היחסים איתכם ישפיעו, טועה. הברית ההיסטורית הזאת רק תלך ותתחזק".

כיום, כשהוא ניצב בעמדת השפעה חסרת תקדים על המפלגה ועל הנשיא, לינדזי גרהאם התבסס כציר הפרו-ישראלי המשפיע ביותר בוושינגטון. "אמרתי לנשיא טראמפ לא פעם: התמיכה בישראל היא לא 'טובה' שאנחנו עושים להם, היא פוליסת הביטוח עבור הילדים שלנו", הוא אומר. "ישראל היא קו ההגנה הקדמי של הציוויליזציה. אם האור בירושלים יכבה, החשכה תגיע מהר מאוד גם לניו יורק. "העולם צריך להבין: היום שבו המפציצים שלנו והטילים של ישראל פגשו את שמי טהרן, היה היום שבו ה'לעולם לא עוד' הפך מסיסמה למציאות מבצעית. ב2026- אמריקה לא מבקשת רשות להגן על בעלות בריתה.

"המזרח התיכון הישן קבור תחת הריסותיה של טהרן. מי שרוצה שלום שיצטרף לצד של המנצחים; מי שרוצה טרור שיסתכל על מה שקרה לח'אמנאי. בסיבוב הזה של ההיסטוריה אין מקום לניטרליות. או שאתה עם המערב או שאתה בדרך לספרי ההיסטוריה תחת הכותרת 'טעות טרגית'".

הוא נשאל מה ארצות הברית מצפה להשיג באיראן?: "אנחנו מצפים לקבל איראן שלא יכולה להשמיד את ישראל, לאיים על אמריקה ולייצר נשק גרעיני וטילים בליסטיים. אם משיגים את זה, זה צעד ענק קדימה. ומה שיקרה אחר כך, אני מקווה שלאנשים באיראן תהיה הזדמנות לקחת בחזרה את המדינה שלהם ולהצטרף לעולם בדרך של שלום; בדרך של תקווה".

"העולם צריך להבין שהאייתוללה אינו שונה מאדולף היטלר", הוא אומר בטון שאינו משתמע לשתי פנים. "במובן הזה שיש לו אג'נדה דתית מובהקת. הוא 'נאצי דתי' שרוצה להקים דת עולמית שבה כולם יכרעו לו ברך. היטלר דיבר על הרג של כל היהודים ואף אחד לא האמין לו והיום אנחנו יודעים כמה זה נורא, היו צריכים להאמין לו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות את הטעות הזו שוב. פשוט לא יכולים. אני גאה בטראמפ על כך שהוא עושה היום את מה שהעולם נכשל כשלא עשה אז".

אבל כאן עולה אחת השאלות שמעסיקה לא מעט יהודים בארץ ובעולם: האם הברית הזו תחזיק מעמד? הרי בתוך המפלגה הרפובליקנית של 2026 מנשבות רוחות חזקות של "אמריקה תחילה", תנועה שלעיתים נראית כבדלנית וחלקים לא מבוטלים ממנה מביאים מסרים אנטישמיים ממש אל קדמת הבמה. האם תור הזהב הולך אל קיצו? גרהאם, שמכיר את המפלגה שלו מבפנים טוב יותר מכל אחד אחר, ממהר להרגיע. "התמיכה בישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית נמצאת בשיא של כל הזמנים, קרוב ל80- אחוז, דווקא בגלל שהרפובליקנים מבינים את האיום. הם מבינים שהאייתוללה היה משתמש בנשק גרעיני אם היה לו כזה", הוא מסביר.

"האיראנים היו משמידים את ישראל ואז באים אלינו. המלחמה הזו רק מקדימה את לוחות הזמנים, ואני נדהם ממה שהצבאות שלנו הצליחו לעשות יחד. זו ההזדמנות הטובה ביותר מאז 1979 לשנות את פני ההיסטוריה, והברית הזו רק תתחזק כי היא מבוססת על צורך קיומי, לא על נחמדות".