רוסיה, סין וצרפת סיכלו יוזמה של מדינות ערב לאשר פעולה צבאית נגד איראן

רוסיה, סין וצרפת סיכלו יוזמה של מדינות ערב להביא את מועצת הביטחון של האו"ם לאשר פעולה צבאית נגד איראן כדי לפתוח מחדש את מצר הורמוז, כך דווח בניו יורק טיימס.

ההצבעה עצמה על ההחלטה, שנוסחה על ידי בחריין בתמיכת מדינות ערב במפרץ הפרסי, צפויה להתקיים היום (שישי). אך לא ברור האם שעות נוספות של דיפלומטיה יגרמו לשלוש המדינות המחזיקות בווטו להצטרף.

רוסיה, סין וצרפת הן בין חמש החברות הקבועות במועצה בעלות זכות וטו. היו גם חילוקי דעות לגבי ההחלטה בקרב עשר החברות הלא-קבועות.

החלק בהצעה שיצר מבוי סתום קובע כי מועצת הביטחון "מסמיכה את המדינות החברות, הפועלות באופן לאומי או באמצעות שותפות עם הודעות מראש למועצת הביטחון, להשתמש בכל האמצעים הדרושים כדי להרתיע ניסיונות לסגור, לחסום או להפריע בדרך אחרת לשיט הבינלאומי דרך מיצרי הורמוז".

איראן סגרה את מצר הורמוז, נקודת חסימה אסטרטגית שאליה זורמים בדרך כלל חמישית מהנפט והגז בעולם, זמן קצר לאחר שארצות הברית וישראל פתחו במלחמה נגדה ב-28 בפברואר. הסגירה גרמה לשיבושים באנרגיה עולמית, פגעה בשווקים הפיננסיים והגדילה את עלויות הנפט, השילוח והביטוח. איראן גם פתחה באלפי מתקפות נקמה נגד מדינות ערב במפרץ הפרסי - בהן שוכנים בסיסים אמריקאים גדולים - והרגה לפחות 18 אזרחים ופגעה קשות בתשתיות צבאיות ואנרגיה.

שר החוץ של בחריין, עבד אל-לטיף בן ראשיד אל-זיאני, אמר בישיבת מועצת הביטחון ביום חמישי כי "כוונותיה התוקפניות של איראן כלפי שכנותיה הערביות היו בוגדניות ומתוכננות מראש ומפרות את החוק הבינלאומי". הוא אמר שאיראן כיוונה למבנים אזרחיים כמו שדות תעופה, תחנות מים, נמלי ים ומלונות.

איראן אותתה ביום חמישי כי בכוונתה להמשיך לפקח על תנועת הספנות דרך מצר הורמוז, גם לאחר המלחמה.

עבור איראן, התאחדות שכנותיה הערביות נגדה במועצת הביטחון ייצגה הידרדרות חמורה, אולי בלתי הפיכה, ביחסים. במשך שנים טיפחה איראן קשרים הדוקים יותר עם שכנותיה, אך היחסים התפוצצו במהלך חודש המלחמה האחרון.

אנליסטים אומרים לניו יורק טיימס, שהמאמצים בהובלת בחריין במועצה הם סמליים יותר מאשר פרגמטיים; הצבאות של רוב מדינות המפרץ הפרסי קטנים יחסית, ותלויים במידה רבה בתמיכה אמריקאית. יש להם ניסיון מינימלי בלחימה בצבא בגודלו של איראן.

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אמר כי דבריו של הנשיא טראמפ, הקוראים למדינות התלויות במצר לפתוח אותו בכוח, אינם מציאותיים.

"זה לא מציאותי כי זה ייקח כמות מופרזת של זמן ויחשוף כל מי שחוצה את המיצר לאיומים מצד משמרות המהפכה, שמחזיקים במשאבים משמעותיים, כמו גם טילים בליסטיים, ושלל סיכונים אחרים", אמר מקרון.

עבד אל-עזיז סאגר, יו"ר מרכז המחקר של המפרץ, מכון מחקר שבסיסו בערב הסעודית, אמר לניו יורק טיימס, כי כל הסכם הפסקת אש חייב להתייחס גם ליכולתה של איראן לתקוף את מדינות המפרץ ולשלוט בתנועה הימית דרך מצר הורמוז. "לא נשכח מה הם עשו לנו, והם לא ישכחו שלארצות הברית היו הרבה מתקנים כאן במפרץ", אמר.

חסימת המיצר ניתקה את נתיב היצוא העיקרי של מדינות ערב, שבהן הכלכלות ותקציבי הממשלה תלויים במידה רבה בהכנסות מדלקים מאובנים. קטאר, אחת מיצואניות הגז הטבעי הגדולות בעולם, נאלצה להפסיק לחלוטין את הייצור ולהכריז על כוח עליון כמי שגרם לכך, ובכך הפרה חוזים עם מדינות.

ממשלת קטאר אמרה שהיא צופה הפסד של 20 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. רוב מדינות המפרץ שמרו על קשרים לבביים עם איראן לפני המלחמה, כולל ערב הסעודית, אשר כוננה מחדש את היחסים הדיפלומטיים עם איראן במסגרת הסכם בתיווך סין בשנת 2023.

בעקבות המלחמה מדינות כמו קטאר ועומאן ששימשו לעתים קרובות כמתווכות בין ארצות הברית לאיראן, ציינו כי יחסיהן עם איראן כנראה ניזוקו באופן בלתי הפיך. הן העבירו את תפקיד המתווכות לפקיסטן, טורקיה ומצרים.

בתוך כך שרת החוץ של בריטניה, איווט קופר, קיימה אתמול (חמישי) פגישה וירטואלית עם כ-40 מדינות כדי לדון בפתיחה מחדש של מצר הורמוז, והאשימה את איראן בחטיפת "נתיב שיט בינלאומי כדי להחזיק את הכלכלה העולמית כבת ערובה". היא אמרה אתמול (חמישי) שבמהלך 24 השעות האחרונות, 25 כלי שיט שטו במצר, שבדרך כלל היה בשימוש ל-150 ספינות ביום. היא הוסיפה כי היו יותר מ-25 תקיפות על כלי שיט, כ-20,000 אנשים נשארו תקועים על כ-2,000 ספינות שאינן מסוגלות להפליג. היא אמרה כי הדבר משפיע על עלויות ההלוואה, מחירי הדלק ויוקר המחיה, וכן פוגע ב"ביטחון הכלכלי העולמי שלנו".