אלמוג בוקר: עוד שיגור לצפון
הפנטגון הוזהר שוב ושוב, אך הבסיסים נותרו חשופים
גורמים אמריקאים טענו במשך שנים כי תקיפת בסיס חיל האוויר הסעודי על ידי טילים ומל"טים איראניים במהלך המלחמה, לא הפתיע אף אחד, ובמשך שנים קצינים בכירים פעלו לשדרג את ההגנה עליו
מטוס של צבא ארה"ב הרוס בסעודיה לאחר תקיפה איראנית צילום: לפי סעיף 27א
מפקדים בצבא ארה"ב הזהירו כבר בשנים האחרונות כי בסיסים אמריקאיים בערב הסעודית ובמדינות נוספות במפרץ חשופים לטילים ולמל"טים איראניים. בין ההצעות שעלו הייתה העברת חלק מהמטוסים והיכולות לחלקה המערבי של ערב הסעודית, הרחק יותר מאיראן, אך המהלך לא קודם. לפי "וול סטריט ג'ורנל", גם בממשלי ביידן וטראמפ הרעיון נבחן, אך לא יצא אל הפועל.
כעת, על רקע המערכה שפתח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יחד עם ישראל נגד איראן, בסיס חיל האוויר על שם הנסיך סולטן שבערב הסעודית, המשמש את הכוחות האמריקאיים זה שנים, הפך שוב למוקד פגיע. איראן תקפה את הבסיס פעם אחר פעם, ובאחת התקיפות האחרונות נפגעו בו 12 חיילים אמריקאים, שניים מהם באורח קשה, לצד פגיעה בכמה מטוסי תדלוק אמריקאיים.
בדיווחים נוספים עלה כי בתקיפה ניזוק גם מטוס E-3 Sentry, מטוס בקרה והתרעה אווירית מסוג AWACS, שנחשב לנכס אסטרטגי עבור חיל האוויר האמריקאי. העלות ההיסטורית הרשמית של המטוס היא כ 270 מיליון דולר, ולכן הניסוח "3 מיליון דולר" אינו נכון. גם תחליף מודרני מהדור הבא, E-7 Wedgetail, מוערך בעלות של יותר מ 700 מיליון דולר ליחידה.
לפי הדיווח, הרעיון להקים או לשדרג בסיסים במערב ערב הסעודית עלה כבר בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, בין היתר ביוזמת מפקד סנטקום דאז, הגנרל פרנק מקנזי, ובהמשך זכה לתמיכה גם מצד מחליפו, הגנרל אריק קורילה. מעבר כזה היה אמור לא רק להרחיק נכסים אמריקאיים מטווח האיום האיראני, אלא גם לאפשר הזרמת כוחות וציוד דרך הים האדום, בלי תלות במעבר דרך מצר הורמוז.
עם זאת, גם מהלך כזה לא היה פותר את כל הבעיה. מומחים מציינים כי איראן פיתחה בשנים האחרונות טילים ומל"טים ארוכי טווח, כפי שהוכח גם במתקפותיה האחרונות. ועדיין, פריסה מערבית יותר הייתה יכולה להקשות על תכנון התקיפות האיראניות, ולצמצם את היקף האיומים שכל בסיס אמריקאי נדרש לספוג בבת אחת.
ב"ווול סטריט ג'ורנל" צוין גם כי שיקולים מדיניים ותקציביים עיכבו את המהלך. היחסים המתוחים בתחילת כהונת ג'ו ביידן עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, יחד עם ספקות בוושינגטון אם הסעודים יסכימו לממן את עיקר העלות, צמצמו את הדחיפות. מעבר לכך, ממשל ביידן כלל לא תכנן לפתוח במלחמה מול איראן, ובפנטגון חששו גם מתגובתן של מדינות מפרץ אחרות לשינוי כזה בפריסת הכוחות האמריקאית.
