ספיר ליפקין: הרשויות באבו דאבי: במפעל ברוג' לפטרוכימיה פרצו שלוש שריפות בעקבות נפילת שברי יירוט. צוותי החירום פעלו במהירות והשיגו שליטה על האירוע. לא היו נפגעים, אך נגרם נזק למתקן שעודנו נמצא בתהליך הערכת נזקים
עומק 500 מטר ורכבת תת-קרקעית: הצצה למבצר הטילים שאיראן בנתה בלב ההר
איראן מחזיקה בארסנל נשק עצום בתוך ערי טילים תת-קרקעיים שבנתה. אחד מהם, בסיס יזד, קבור בעומק של כ-500 מטר בתוך הר במרכז איראן - והו מבצר תת-קרקעי
ערי הטילים האיראניים צילום: משמרות המהפכה
כתבה מקיפה בעיתון ה"דיילי מייל" סוקרת את הקושי לתקוף את ערי הטילים באיראן. אחד האתרים נחצב באחד מסוגי הסלע הקשים ביותר על פני כדור הארץ, גרניט מסוג שיר-קו, סלע שיכול לעמוד בלחצים עצומים, הרבה מעבר לחומרי בנייה רגילים. חומר זה מהווה מחסום מהקשים ביותר אפילו עבור פצצת חודרת הבונקרים החזקה ביותר של ארה״ב – GBU-57.
על פי הדיווח, בסיס הטילים יזד האיראני, קבור בעומק של כ-500 מטרים בתוך הר במרכז איראן, הבסיס פחות בונקר ויותר מבצר תת קרקעי.
בתוך ההר, החלל הפנימי נחצב למשהו שדומה יותר לעיר נסתרת מאשר לבסיס צבאי. לפי ההערכות, במתקן הסודי מותקנת רכבת אוטומטית הפועלת במנהרות המחברות בין אזורי הרכבה, מחסני אחסון ויציאות מוסוות. בערי טילים תת-קרקעיות דומות, שנראו בסרטוני תעמולה איראניים, משגרי הטילים מועברים במהירות באמצעות משאיות, מוצאים החוצה לצורך השיגורים - ואז מוחזרים במהירות אל מתחת לאדמה מאחורי דלתות משוריינות כבדות כהרף עין.
למרות שבועות של תקיפות בלתי פוסקות מצד ארה"ב וישראל על מתקניה, איראן עדיין מצליחה איכשהו לשחרר ארסנל רקטות ורחפנים הנסתר שלה לעבר מטרות ברחבי המזרח התיכון.
על פי המכון לחקר המלחמה (ISW), בסיס הטילים יזד לבדו הותקף ככל הנראה לפחות שש פעמים מאז תחילת המלחמה כולל ב-1, 27 ו-28 במרץ.
ערי טילים תת-קרקעיות דומות נחצבו בהרים, ויצרו רשת מפוזרת של אתרים קשוחים התומכים ביכולת הטילים הבליסטיים של המדינה. הרפובליקה האסלאמית בילתה שנים בבניית בונקרים עצומים אלה כדי להגן על מאגר הטילים העצום שלה מפני הרס.
כעת, מקורות מודיעין אמריקאים טוענים כי לאיראן עדיין יש מחצית ממשגרי הטילים שלה ואלפי רחפנים. ישראל העריכה שבתחילת המלחמה היו לאיראן כ-470 משגרי טילים בליסטיים, ובחודש שעבר העריכה כי השמידה או השביתה כ-60% מהם.
לפי הערכות מודיעין אמריקניות שפורסם בסוף השבוע ב-CNN, על אף אלפי התקיפות שביצעו ישראל וארצות הברית, כמחצית ממשגרי הטילים עדיין לא הושמדו.
בשיחה עם גלובס, אמר ד"ר עמיחי מיטלמן, מומחה לחפירת מנהרות: "ההרים באיראן מספקים רמת הגנה בעובי של 50-100 מטרים, העשויה מסלע שקשה לפצח אפילו על ידי פצצות כבדות".
"האיראנים חשבו על הכל, אז הם בנו הרבה חורי אוורור ופירים והתקינו מאווררים כדי לדחוס את האוויר בפנים", אמר מיטלמן.
"לפעמים זוהי נקודת תורפה עבור קומפלקסים תת-קרקעיים - חנק של הנמצאים בפנים, אך ספק אם זה נכון לגבי ערי הטילים הגדולות. גם התשתית החשמלית בנויה על גיבויים".
מומחים אומרים שהקושי האמיתי הוא לחדור למבנים שבהם מאוחסנים כלי הנשק. במתקנים מנהרות מחולקות ודלתות עמידות לפיצוצים שמגבילות נזק. מספר רב של כניסות ויציאות מאפשר להמשיך בפעילות גם במקרה של פגיעה באחת או ביותר מדרכי הגישה. חלק מהפתחים הם פתחי-דמה ואחרים מוסווים בתוואי הטבעי של השטח, מה שמקשה לזהות ולתקוף אותם.
