אחרי 22 שנה: הפיצוי הענק לנפגעי הטרור יוצא לדרך

הכרעה משפטית משמעותית בארה"ב: בית המשפט הפדרלי לערעורים בניו יורק החזיר לתוקף את פסק הדין משנת 2015 בתיק סוקולוב נגד הרשות הפלסטינית, במסגרתו חויבו אש”ף והרשות הפלסטינית לשלם פיצויים בסך 655.5 מיליון דולר לקורבנות טרור מתקופת האינתיפאדה השנייה.

ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון האמריקני ממאי 2025, שקבעה כי קיימת סמכות שיפוט בארה"ב לדון בתביעות טרור בינלאומיות נגד הרשות הפלסטינית.

התביעה הוגשה כבר בשנת 2004 על ידי עשר משפחות של נפגעי טרור מהאינתיפאדה השנייה. בין התובעים היו משפחות גריץ, קולטר, בלושטיין וקרטר, שאיבדו את ילדיהן בפיגוע בקפיטריה באוניברסיטה העברית; משפחת גולדברג שאיבדה את אבי המשפחה בפיגוע בקו 19 בירושלים; וכן שיינה גולד, יונתן ואלן באואר, שאול מנדלקורן ומארק סוקולוב, שנפגעו בפיגועים שונים ברחוב יפו בירושלים.

בשנת 2015 קבע חבר מושבעים כי הרשות הפלסטינית ואש”ף אחראים לפיגועים וחייב אותם בתשלום הפיצויים. עם זאת, הערעור שהגישה הרשות התקבל, ובית המשפט קבע כי אין סמכות מקומית לדון בתביעה וביטל את פסק הדין.

במהלך העשור האחרון ניהלו הקורבנות ועורכי דינם, ניצנה דרשן-לייטנר וקנט ילוביץ, מאבק משפטי ממושך שהגיע עד לבית המשפט העליון של ארה”ב, וכלל גם שינויי חקיקה בקונגרס. במסגרת זו נחקק חוק PSJVTA, שקובע כי פעולות מסוימות של גופים זרים ובהן תשלומים הקשורים לטרור והמשך פעילות בעלת זיקה לארה"ב עשויות להיחשב כהסכמה לסמכות השיפוט של בתי המשפט האמריקניים.

במאי 2025 קיבל בית המשפט העליון את עמדת התובעים וקבע כי קיימת סמכות שיפוט. בהחלטה הודגש כי מדיניות התשלומים למחבלים שרצחו אזרחים אמריקנים יוצרת את הזיקה הנדרשת לארה”ב, בהתאם לחוק החדש, ומבססת את סמכות בתי המשפט לדון בתיקים מסוג זה.

לאחר מכן נדרש בית המשפט לערעורים להכריע האם להשיב את פסק הדין המקורי או לאפשר ניהול מחודש של התביעה. לנוכח משך ההליכים והאינטרס של הקונגרס במאבק בטרור, נקבע כי החוק חל גם רטרואקטיבית - ופסק הדין המקורי הוחזר על כנו.

עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר אמרה כי מדובר בנקודת מפנה במאבק בטרור, שמחזירה לנפגעים את האפשרות לקבל פיצוי לאחר שנים של מאבק, ומשנה את כללי המשחק בכך שבתי המשפט בארה”ב יוכלו לדון בתביעות שבעבר לא ניתן היה להביא בפניהם.

ד"ר אלן באואר, שנפצע קשה בפיגוע בירושלים בשנת 2002 ונמנה עם התובעים, אמר כי הדרך לצדק הייתה ארוכה ומורכבת, אך הדגיש כי הם לא ויתרו עד להשגת התוצאה, והגדיר את ההכרעה כניצחון תקדימי.