עמית סגל: שיגור נוסף למרכז
המומחה מעריך: איראן לא תתקפל - גם מול לחץ אמריקאי וישראלי
המומחה לעניין איראן מזהיר: המשטר בטהראן פועל מתוך תפיסה משיחית של ניצחון, גם במחיר הרס - והמפתח עשוי להיות דווקא בלחץ פנימי ובשליטה על הנפט
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
על רקע המתיחות הגוברת מול איראן והאולטימטומים מצד ארצות הברית, מעריך המומחה בני סבטי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כי המשטר האיראני אינו צפוי לסגת – לא מסיבות צבאיות, אלא תודעתיות.
לדבריו, בראיון עם בני טיטלבוים בכאן מורשת, "זה לא משחק של כמה טילים יש לכל צד. האיראנים פועלים מתוך תפיסת עולם של כבוד ונרטיב דתי עמוק, שבו גם הפסד יכול להיתפס כניצחון". הוא מזכיר את סיפור האימאם חוסיין, שהפך בתודעה השיעית לסמל של ניצחון מוסרי דווקא דרך תבוסה, ומסביר כי קשה מאוד להסביר תפיסה זו לאוזן מערבית.
סבטי מדגיש כי מבחינת איראן, עצם ההישרדות מול ארצות הברית וישראל כבר נתפסת כהישג: "הם מספרים לעצמם – שרדנו את שתי המעצמות החזקות בעולם. זה מחזק את תחושת העוצמה שלהם".
עם זאת, בתוך איראן נשמעים גם קולות אחרים. גורמים המזוהים עם ההנהגה הפרגמטית יותר, כמו תומכי הסכם הגרעין בעבר, מבינים לדבריו את הסכנה: "הם יודעים מתי צריך לפחד – אחרת אתה מאבד הכול". אותם קולות אף החלו לקרוא להידברות, אך נתקלים בהתנגדות חריפה מצד הקו הקיצוני.
לדבריו, התחזקות הקו הנוקשה דווקא עשויה להיות נקודת חולשה: "כמו ענף יבש – ככל שהוא פחות גמיש, כך הוא נשבר מהר יותר".
אחת האפשרויות שעשויות לשנות את מאזן הכוחות, לפי סבטי, היא מהלך צבאי דרמטי – למשל השתלטות על מוקדי הנפט המרכזיים של איראן. "כ-90% מהנפט עובר דרך נקודה אחת. פגיעה שם יכולה להיות 'גיים צ'יינג'ר' ולהפוך את יחסי הכוחות", הוא אומר.
במקביל, הוא מצביע על חשיבות הלחץ הפנימי: "הציבור האיראני סובל – אין מים, אין יציבות. הם רוצים לצאת לרחובות. הפעלת הלחץ הזה יכולה לחזק את הגורמים המתונים".
גם בזירה האזורית, לדבריו, סעודיה ומדינות נוספות מבינות היטב את האיום האיראני, במיוחד לאחר מתקפות ישירות: "מי שחשב שהוא יכול לשתף פעולה עם איראן ולקבל חסינות – מגלה עכשיו שזה מתפוצץ לו בפנים".
באשר ליהודי איראן, סבטי מתאר קהילה שחיה בפחד אך מנסה לשמור על שגרה: "בתי הכנסת דווקא מתמלאים – גם כמרחב חברתי וגם כעוגן דתי. הם נזהרים מאוד, אבל מצליחים לקיים את החג במידת האפשר".
לסיכום, הוא מעריך כי הסיכוי לפשרה נמוך: "אף צד לא רוצה לוותר על הכבוד שלו. אלא אם כן תהיה הפתעה גדולה – המצב יישאר מתוח ואף עלול להסלים".
