אור רביד: שלוש נשים וגבר נעצרו בחשד לעוקץ של מאות אלפי שקלים ממאות אנשים במסווה של החזרי מס. מחומר החקירה עולה כי שלוש מהחשודות, אם ובתה תושבות כפר כנא, וחשודה נוספת תושבת עילוט, עבדו יחד בחברה לגיטימית להחזרי מס. בעת עבודתן במקום, פנו השלוש ללקוחות שרצו לבדוק את זכאותם להחזרי מס, ואת התשלום עבור פתיחת התיק, העבירו הלקוחות לחשבון הבנק הפרטי שלהן ובהמשך לחשבון פיקטיבי שפתחו. לאחר שעקצו לקוחות רבים, עזבו האם והבת את מקום העבודה, אך המשיכו לקבל "לידים" מהחשודה הנוספת, ויחד עם בן משפחה נוסף מכפר כנא המשיכו לעקוץ לקוחות רבים, בסכומים של בין 800-400 שקלים, שרבים מהם בחרו שלא להתלונן והפנייה אליהם בוצעה באופן יזום על ידי היחידה החוקרת.
נתניהו שוקל לבטל את מינוי דורון כהן לנציב שירות המדינה
ראש הממשלה שוקל לבטל את המינוי עליו הוכרז לפני כשבועיים • מקורות: בסביבת נתניהו חוששים שכהן לא יהיה נוח מספיק • נדחתה ישיבת הוועדה שאמורה הייתה לבחון את המינוי
ראש הממשלה נתניהו צילום: מעיין טואף/ לע״מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוקל מחדש את מינויו של דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה, שעליו הכריז לפני שבועיים. על פי הפרסום ב'הארץ' מקורבים לראש הממשלה ולבני משפחתו לחצו עליו בימים האחרונים להימנע מהמינוי, ולאתר מועמד המקורב אליו יותר. עם זאת, טרם התקבלה החלטה סופית בעניין.
בשבוע שעבר אמורה הייתה להתכנס ועדה בראשות השופט בדימוס חנן אפרתי, שאמורה לבחון את מינוי הנציב. הישיבה נדחתה לבקשת לשכת ראש הממשלה עד לאחר החג, אך מקורות המעורים בנושא אמרו כי לא בטוח שהוועדה תתכנס גם אז. כהונתו של ממלא מקום הנציב, דניאל הרשקוביץ, כבר הייתה אמורה להסתיים, אך הוא יישאר בתפקיד עד שייבחר נציב אחר.
לדברי מקורות בסביבת ראש הממשלה, מקור ההתנגדות למינוי הוא במקורבים לשרה ליאיר נתניהו, שרוצים להבטיח כי מינויים עתידיים לא ייבלמו בידי הנציב. לביקורת הצטרפו אנשים המזוהים עם נתניהו, ובהם פרופ' משה כהן אליה מערוץ 14. כהן אליה קרא לראש הממשלה לסגת מהמינוי, שאותו הגדיר "בכייה לדורות... בתקופה הקריטית ביותר של המאבק בדיפ-סטייט".
דורון כהן היה מנכ"ל משרד האוצר וראש רשות החברות הממשלתיות, יו"ר סלקום ומנכ"ל דיסקונט השקעות. בהודעת ראש הממשלה על מינויו נכתב כי "מר דורון כהן מביא עמו ניסיון עשיר הן בשירות הציבורי הן במגזר העסקי".
תפקיד נציב שירות המדינה אינו מאויש במינוי קבוע כבר כשנה וחצי. הרשקוביץ היה אמור לפרוש בספטמבר 2024, אז הוארכה כהונתו בשלושה חודשים. לאחר מכן ביקש נתניהו למנות לתפקיד את עורך הדין רואי כחלון. ב'כאן חדשות' פורסם כי כחלון הציג את ניסיונו הניהולי באופן מטעה, וב"הארץ" דווח כי ניפח את קורות חייו גם בהליך המינוי לתפקידו הקודם, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה. לאור הגילויים קבע בג"ץ כי כחלון יהיה ממלא מקום למשך שלושה חודשים. בסוף השנה שעברה, בהיעדר מועמד לתפקיד, התבקש הרשקוביץ לשוב לנציבות כממלא מקום.
ב-2024 החליטה הממשלה כי ראש הממשלה ימנה בעצמו את נציב שירות המדינה. זאת בניגוד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלפיה יש לקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב. בג"ץ קיבל תחילה את עמדת היועצת בפסק דין אקטיביסטי במיוחד, אך בהמשך השופטים השמרנים הסכימו לקיים הליך של "דיון נוסף" - והפכו את ההכרעה, תוך הטחת ביקורת חריפה במחנה האקטיביסטי על פסק הדין המקורי שלכאורה מנוגד ללשון החוק.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "לא נגיב".
