רועי קייס: בכיר אמריקני לאל-ג'זירה: ההנחיה של פיקוד המרכז של ארצות הברית היא שכל ספינה שתנסה להפר את הסגר על איראן תיורט ותיעצר.
מצרים בצרות: נתיבי השיט משתנים ועוקפים את תעלת סואץ
סגירת הורמוז והאיום על תעלת סואץ מזניקים את התנועה סביב אפריקה, מחזקים נמלים חדשים ומערערים את הכלכלה המצרית
הטלטלה בשוקי האנרגיה והביטחון הימי דוחפת שינוי עמוק במפת הסחר העולמית, כאשר יותר ויותר אוניות מוותרות על המעבר דרך תעלת סואץ ופונות למסלול הארוך סביב אפריקה.
ברקע עומדת סגירת מצר הורמוז והאיומים המתמשכים על התנועה בים האדום, שהחלו עוד בסוף 2023 עם מתקפות החות'ים. המלחמה מול איראן רק האיצה את המגמה והפכה אותה לשינוי אסטרטגי רחב.
הנתונים שפורסמו במעריב חריגים במיוחד. היקף השיט דרך כף התקווה הטובה זינק בכ-89%, בעוד שהתנועה בתעלת סואץ צנחה בכ-70%. מדובר בשינוי דרמטי במסלול שבו עובר כ-12% מהסחר העולמי.
מי שמרוויח מהמהלך הם נמלי אפריקה, ובראשם נמל טנג'יר מד, שהפך לנקודת מעבר מרכזית בין אסיה לאירופה. בתוך שנתיים בלבד עלה היקף הפעילות בו בכ-28%, עם יותר מ-11 מיליון מכולות שטופלו בשנת 2025.
גם נמלים במערב אפריקה נכנסים למשחק. עגינת ספינות ענק בנמלים כמו לומה שבטוגו מסמנת שינוי עומק, כאשר הספינות לא רק חולפות אלא גם מתדלקות, פורקות מטען ומייצרות פעילות כלכלית מקומית. במקביל, רמת הקישוריות בין נמלי היבשת עלתה לכמעט 70%.
המשמעות עבור מצרים קשה במיוחד. הכנסות מתעלת סואץ הן אחד ממקורות המט"ח המרכזיים של המדינה, והירידה בתנועה פוגעת ישירות בכלכלה המקומית.
במקביל מתנהל מרוץ השקעות בין ענקיות הספנות, שמנסות לבסס שליטה על התשתיות החדשות באפריקה. חברות כמו CMA CGM ו-MSC כבר הרחיבו פעילות, רכשו מסופים והשקיעו בלוגיסטיקה יבשתית.
התמונה הכוללת ברורה: השינוי בנתיבי השיט אינו זמני. גם אם המתיחות הביטחונית תפחת, המבנה החדש של הסחר העולמי כבר מתחיל להתבסס, כאשר אפריקה הופכת לשחקן מרכזי והמסלול דרך סואץ מאבד מהבלעדיות שלו.
