80 שנה למשפטי נירנברג: 109 אלף שורדי שואה חיים בישראל

יום הזיכרון לשואה ולגבורה יצוין השנה בצל מבצע 'שאגת הארי', במקביל יציינו ברחבי העולם 80 שנה למשפטי נירנברג, עת הונחו יסודות הצדק לאחר זוועות השואה.

לקראת יום הזיכרון מפרסמת היום הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה נתונים עדכניים לגבי הדור האחרון שחווה את השואה על בשרו. מספרם עומד על 109,286 שורדי שואה, פליטי שואה, נפגעי התנכלות אנטישמית במלחמת העולם השנייה ונכי המלחמה בנאצים.

בני הדור האחרון מהווים כ-34% מאלו שהוכרו על ידי הרשות מאז הקמתה בשנות החמישים. במרוצת השנים הכירה הרשות ב-322,997 אנשים. מעל 50 שורדי שואה נפגעו ממתקפות הטילים מאיראן ומלבנון והם פונו לבתי מלון או למשפחה.

הרשות מטפלת בשלוש קבוצות עיקריות: שורדי שואה (36,752 איש) - מי שחוו את זוועות השואה על בשרם. פליטי שואה (38,934 איש) עיקרם יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, שעלו ארצה בשנות התשעים. ונפגעי התנכלות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה (33,521 איש) מתוכם 21,476 אנשים ממרוקו ואלג'יריה, שסבלו מהתנכלויות והגבלות שונות בתקופת משטר וישי וכן 12,045 אנשים מעירק, שנחשפו לפרעות הפרהוד בבגדד.

הרשות נותנת מענה לשתי קבוצות נוספות, האחת - נכי המלחמה בנאצים, שמספרם עומד על 79 אנשים. ומדובר במי שנפצעו ונגרמו להם נזקי בריאות עקב שירותם המלחמתי במסגרת בעלות הברית או במסגרת היחידות הלוחמות (כגון הפרטיזנים) במלחמת העולם השנייה. הקבוצה השנייה – אלמנים ואלמנות של שורדי שואה ונכי מלחמה בנאצים, להם משלמת הרשות תגמול חודשי לכל ימי חייהם. כיום יש 16,190 אלמנים ואלמנות המקבלים מהרשות תגמול שארים.

מבחינה דמוגרפית: כ-62% משורדי השואה הן נשים (67,555) וכ-38% הם גברים (41,652). שיעורן של הנשים עולה ככל שהגיל עולה: בשנות ה-80 לחייהם הנשים הן כ-60%; בשנות ה-90 לחייהם הנשים הן כ-65%; וחלקן עולה לכ-75% מעל גיל 100.

כ-70% מהם נמצאים בשנות ה-80 לחייהם, כ-29% בשנות ה-90 וכ-1% מעל גיל 100.ממוצע גילם עומד על כ-88, הקבוצה הצעירה ביותר, בני 80 מונים 775 איש והקבוצה המבוגרת ביותר בני 105 מונה 48 אנשים.    

כ-52% מהשורדים אלמנים וכ-35% נשואים. שיעור הנשואים גבוה משיעור הנשואות, כ-69% לעומת כ-31%; ושיעור האלמנות גבוה משיעור האלמנים, 80% לעומת 20%.

מבחינת ארץ לידה: 40,657 נולדו במדינות ברה"מ לשעבר (כ-37%), 18,957 במרוקו (כ-17%), 12,045 בעירק (כ-11%), 11,817 ברומניה (כ-11%), 5,083 בפולין (כ-5%), 4,598 בתוניסיה (כ-4%), 2,987 בבולגריה (כ-3%), 2,780 בלוב (כ-2.5%), 2,542 באלג'יריה (כ-2%) ו-1,468 בצרפת (כ-1%).

96% מהם עלו לאחר קום המדינה, כ-30% עלו בגל העלייה הגדול עם קום המדינה (1948 - 1951), בשנות ה-90 עלו כ-26%. מתחילת השנה הנוכחית עלו ארצה 3 עולות חדשות כשהן בשנות ה-80 לחייהן. 

מקומות המגורים המובילים: 7,244 מתגוררים בחיפה, 6,969 בירושלים, 5,766 בתל אביב, 5,513 באשדוד, 5,452 בנתניה, 4,494 בבאר שבע, 4,483 בפתח תקווה, 4,429 בראשון לציון, 3,692 בבת ים ו-3,444 בחולון.

המצב סיעודי: כ-73% מהם מוגדרים כסיעודיים בדרגות שונות, וכ-75% מתוך שורדי השואה הסיעודיים מקבלים מהרשות ומוועידת התביעות, בשל רמת הסיעוד הגבוהה שלהם (מעל 5 נקודות תלות)  תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות או תוספת תשלום חודשית.

מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה, רונית רוזין מסרה: "האנטישמיות הגואה והאיומים על מדינת ישראל בימים אלה מזכירים לנו מדי יום את הסכנה שאליה הובילה שנאת היהודים בעבר. הרשות מחויבת לדאוג לשורדי השואה כאן ועכשיו, ולוודא כי סיפור התקומה ומורשת התקווה שלהם לא יישכחו לעולם וימשיכו להנחות אותנו כמדינה וכחברה".