סוכנות הידיעות הרוסית TASS מפרסמת מפי בכיר איראני שאיראן לא תאפשר ליותר מ-15 כלי שיט לעבור במצר הורמוז ביום, תחת הסכם הפסקת האש
חיים בין אזעקות: "לא נחזור לשגרה - עד שיגמרו עם זה אחת ולתמיד"
תושבת קריית שמונה מתארת מציאות של פחד מתמשך, קריסה נפשית וכלכלית ואובדן אמון: “אנחנו לא שקופים יותר – ניאבק עד שיהיה שינוי אמיתי”
נשכבים על הרצפה בזמן אזעקה בצפון צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
בזמן שבמרכז הארץ מדברים על חזרה לשגרה ועל הפסקות אש, בצפון המציאות נראית אחרת לגמרי. גלית דרי, תושבת קריית שמונה, מתארת בראיון למנדי גרוזמן בכאן מורשת שגרה בלתי אפשרית של חיים תחת איום מתמיד – כזו שלא מאפשרת אפילו את הפעולות הבסיסיות ביותר.
“בזה הרגע הייתה אזעקה,” היא אומרת. “זה אבסורד – מדברים על רגיעה, אבל בפועל אנחנו עדיין תחת ירי. זה פשוט לא אנושי”.
לדבריה, הימים האחרונים אינם שונים בהרבה מהחודשים שקדמו להם. “אנחנו כבר חודש וחצי לא יוצאים מהבית. אפילו להוריד את הכלב זו סכנת חיים. לפעמים יש פיצוץ ורק אחר כך אזעקה. אין זמן להגיב”.
ילדים שמאבדים פחד – וזה מפחיד יותר מהכל
אחד ההיבטים הקשים ביותר, לדבריה, הוא הפגיעה בילדים. “הילדים כבר אדישים. הם אומרים ‘שיפול’. זה מטורף. הם יצטרכו טיפול נפשי לכל החיים – ואין לנו איך לממן את זה”.
החיים המשפחתיים, החברתיים והקהילתיים נעצרו לחלוטין. “אפילו לחג לא נסעתי לאמא שלי, שגרה חצי קילומטר ממני. עשינו פסח לבד. זה עצוב”.
שנה וחצי פינוי – וחזרה לאותה מציאות
דרי מזכירה כי תושבי העיר פונו מבתיהם במשך כשנה וחצי, מתוך הבטחה שיחזרו למציאות בטוחה יותר. “חזרנו מתוך מחשבה שזה נגמר. שנוכל לחיות בשקט. אבל זה לא קרה. שום דבר לא נגמר”.
היא מדגישה כי מדובר לא רק במשבר ביטחוני, אלא גם כלכלי: “אנשים פה לא יכולים פשוט לעזוב. אין כסף. אני לקחתי הלוואות כדי להוציא את הילדים לשבועיים לאילת. כמה אפשר להחזיק ככה?”
אובדן אמון וכעס כלפי ההנהגה
בדבריה עולה ביקורת חריפה כלפי המדינה והנהגתה: “אומרים שהאיום הוסר – אנחנו לא מאמינים לזה. לא האמנו בעבר ולא עכשיו. אנחנו מרגישים מופקרים”.
עם זאת, היא מדגישה כי השינוי האמיתי הוא בתושבים עצמם: “זה כבר לא הדור של פעם. גדל פה דור חזק, חכם ולוחם. אנחנו לא נשב בשקט יותר”.
“לא עוד סבבים – רק פתרון מוחלט”
המסר המרכזי שלה חד וברור: אין מקום לעוד סבבי לחימה זמניים. “צריך לסיים עם זה אחת ולתמיד. לא עוד מבצעים של כמה חודשים ואז חוזרים לאותה נקודה. או שתגמרו עם האיום – או שתיתנו לנו פתרון אמיתי לעזוב”.
לדבריה, אם לא יגיע שינוי מצד הממשלה – התושבים יפעלו בעצמם. “אנחנו נתאגד, ניאבק, נשבית – לא תהיה פה חזרה לשגרה כאילו לא קרה כלום. הילדים שלנו לא מריונטות”.
