פרשת שמיני תשפ"ו, שאריות מפסח

פרשת שמיני תשפ"ו, שאריות מפסח

פרשת שמיני כידוע מדברת על חנוכת המשכן ועל המאורעות המופלאים שאירעו ביום השמיני. המדרש פותח נושא זה בפסוק:"חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שולחנה"(משלי ט/א-ב). המדרש מחבר כל מילה בפסוק זה לארבעה מאורעות שהיו ושיהיו בעולם. הדרשה הראשונה מדברת על בריאת העולם, השניה על גוג ומגוג, השלישית על התורה והרביעית על המשכן. נזכור שבפסוק יש גם"מסכה יינה", ממילא בכל אחת מארבע הדרשות מוסבר נושא זה מזווית אחרת. בבריאת העולם היין הוא כל האוקיינוסים. בגוג ומגוג היין הוא דם האויבים שיסתערו על ירושלים שישפך כמים. בתורה היין הוא יינה של תורה, כללי הלימוד; גזירה שווה, קל וחומר. באהל מועד היין הוא יין, יין הנסכים של הקרבנות.

למעשה יש גם"יין חלבון"(יחזקאל כז/יח),החלב המשובח של היין(לשון שניה ברש"י שם).גם"יין תרעלה"(תהילים ס/ה), דהיינו תרכיז של רעל."יין חמסים"(משלי ד/יז),זה לא יין שגנבו אלא תמצית הגניבות. כמו כן יש גם"יין ענושים"(עמוס ב/ח), כלומר יין שהשיגו בעושק ובמרמה. בקונקורדנציה מופיע היין מאה ארבעים ואחת פעמים בהטיות ובהקשרים שונים.

חשבתי מדוע זכה היין להשתתף בכל כך הרבה הטיות ואסוציאציות. אבל מסתבר שזה לא כך, היין עצמו זה לא שם עצם כמו ספר, אבן, עץ וכדומה, אלא מילה זו מביעה את התמצית, את החלב, את הלשד המשובח של מה שרוצים להפיק, ובמקרה שלנו הכוונה לתירוש הגפן. אמנם יש גם מיץ תפוזים או עסיס רימונים, אבל כל הדברים הללו אינם גדלים לשם המיץ שלהם, אלא זה אילתור יצירתי. לא כן הענבים, הם צומחים במיוחד לשם יין. כיום פיתחו גם זנים של ענבי מאכל גדולים ובשרניים, אבל ענבים אומרים יין.

אמנם גם זית גדל בשביל השמן, אך אותו לא שותים בפני עצמו, על כן השותה רבע כוס שמן לא מברך "בורא פרי העץ", אלא אולי "שהכל"(רמב"ם ברכות ח/ב),או שאינו מברך כלל(ברכות לה/ב),כי זה לא בריא לשתות אותו בפני עצמו.

על כל פנים אני שמח לשתף אתכם בחידוש לשוני שהתעוררתי עליו, שיין זו אינה מילה בפני עצמה אלא זה היין, דהיינו התוצרת המשובחת של התירוש.

השבוע, במקום להמליץ על יין חדש ומסקרן, אני רוצה להמליץ על משהו הרבה יותר חשוב:לגמור את הבקבוקים הפתוחים שנשארו מהחג.

כן, כן, זה אולי פחות נוצץ, אבל הרבה יותר חכם.

בשבת הגדול טעמתי יין משובח מאוד, כזה שבדרך כלל פותח שולחן ומרים מצב רוח. אבל הפעם? מקולקל לגמרי. שאלתי את בעל הבית מתי הוא פתח את הבקבוק, והוא ענה בתמימות:"בפורים. אבל הוא היה פקוק כל הזמן."

ופה טמונה הטעות הגדולה של הרבה אנשים.

ברגע שפותחים בקבוק, אפילו אם סוגרים אותו היטב,קצת חמצן נכנס פנימה, ומאותו רגע היין מתחיל "לעבוד". בימים הראשונים זה נהדר, היין נפתח, מתעגל, משתבח. אבל זה לא עוצר שם. העבודה ממשיכה, והיין מתחיל להתפרק, להתחמצן, עד הסוף המר או החמוץ שלו.

יש יינות שמחזיקים יותר, יש שמחזיקים פחות. מקרר תמיד עדיף אחרי פתיחה, במיוחד בימים חמים או כשמאחסנים את היין בחדר לא ממוזג. אבל כלל הברזל נשאר:בקבוק פתוח לא משתבח. הוא נסוג.

אז לפני שאתם רצים לקנות עוד יין, תנו כבוד למה שכבר פתחתם. תנו לו להיגמר בזמן. תנו לו לספר את הסיפור שלו כמו שצריך.

שיהיה לנו קיץ בריא

לחיים ושבת שלום

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.​​​​​​​​​​​​​​

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן