אסף רוזנצוייג: בסוכנויות הידיעות האיראניות תסנים ופארס מדווח כי שתי המשלחות ממשיכות בחילופי הטיוטות גם לאחר תום סבב השיחות האחרון. באתר המידע של ממשלת איראן נכתב: המשא ומתן יימשך למרות כמה חילוקי דעות
מה מסתיר צה”ל על המלחמה באיראן?
הפרשן הצבאי יואב לימור רמז ב”ישראל היום” שאירועים מבצעיים ישראליים חריגים עדיין חסויים
המראות מטוסי חיל האוויר לתקיפות באיראן צילום: דובר צה"ל
הפרשן הצבאי יואב לימור פרסם בסוף השבוע בישראל היום סקירה מקיפה של הישגי ישראל במלחמה באיראן. הוא כתב על נטרול מערך ההגנה האווירית האיראני, על עליונות אווירית שהושגה במהירות ונשמרה לאורך כל הלחימה, ועל כך שאיראן לא הצליחה להתאושש כפי שקיוותה. תמונה של הצלחה כמעט מושלמת.
ואז, בתוך אותה סקירה, הוסיף לימור הערה: “היו אמנם כמה אירועים, אלה של האמריקנים התפרסמו, אלה של ישראל יתפרסמו בוודאי בהמשך, אבל לא כאלה ששינו את פני התמונה״.
המשפט נראה אגבי. הוא אינו אגבי.
לימור בחר דווקא את האירועים האמריקניים כאמת מידה להשוואה. הכוונה ידועה: הפלת ה-F-15E האמריקאי מעל איראן, הטייס שחולץ תוך שעות, והקצין בדרגת אלוף משנה שנותר ימים בהרים בעוד כוחות המשמרות המהפכה ואזרחים איראניים מחפשים אחריו תמורת פרס. החילוץ שאורגן בסוף כלל 155 כלי טיס. אלה אינם “אירועים”. אלה דרמה מבצעית כבדה.
כשמישהו כמו לימור, שמוצב בלב הממסד הביטחוני הישראלי, כותב “יתפרסמו בוודאי” ולא “אולי יתפרסמו”, זו אינה ספקולציה. זו הבטחה של מי שיודע מה קרה.
אין בהכרח מדובר באירוע זהה לאמריקני, מטוס מאויש שהופל וטייס שנזקק למבצע חילוץ קרבי. אבל הניסוח שלו ממקם את האירועים הישראליים בבירור מעל הרמה של “איבדנו כמה רחפנים”. כל עוד הצנזורה הצבאית בתוקף, לא ניתן לדעת מה בדיוק קרה. אבל לימור כבר נתן את הרמז שלו.
