שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
מה מסתיר צה”ל על המלחמה באיראן?
הפרשן הצבאי יואב לימור רמז ב”ישראל היום” שאירועים מבצעיים ישראליים חריגים עדיין חסויים
המראות מטוסי חיל האוויר לתקיפות באיראן צילום: דובר צה"ל
הפרשן הצבאי יואב לימור פרסם בסוף השבוע בישראל היום סקירה מקיפה של הישגי ישראל במלחמה באיראן. הוא כתב על נטרול מערך ההגנה האווירית האיראני, על עליונות אווירית שהושגה במהירות ונשמרה לאורך כל הלחימה, ועל כך שאיראן לא הצליחה להתאושש כפי שקיוותה. תמונה של הצלחה כמעט מושלמת.
ואז, בתוך אותה סקירה, הוסיף לימור הערה: “היו אמנם כמה אירועים, אלה של האמריקנים התפרסמו, אלה של ישראל יתפרסמו בוודאי בהמשך, אבל לא כאלה ששינו את פני התמונה״.
המשפט נראה אגבי. הוא אינו אגבי.
לימור בחר דווקא את האירועים האמריקניים כאמת מידה להשוואה. הכוונה ידועה: הפלת ה-F-15E האמריקאי מעל איראן, הטייס שחולץ תוך שעות, והקצין בדרגת אלוף משנה שנותר ימים בהרים בעוד כוחות המשמרות המהפכה ואזרחים איראניים מחפשים אחריו תמורת פרס. החילוץ שאורגן בסוף כלל 155 כלי טיס. אלה אינם “אירועים”. אלה דרמה מבצעית כבדה.
כשמישהו כמו לימור, שמוצב בלב הממסד הביטחוני הישראלי, כותב “יתפרסמו בוודאי” ולא “אולי יתפרסמו”, זו אינה ספקולציה. זו הבטחה של מי שיודע מה קרה.
אין בהכרח מדובר באירוע זהה לאמריקני, מטוס מאויש שהופל וטייס שנזקק למבצע חילוץ קרבי. אבל הניסוח שלו ממקם את האירועים הישראליים בבירור מעל הרמה של “איבדנו כמה רחפנים”. כל עוד הצנזורה הצבאית בתוקף, לא ניתן לדעת מה בדיוק קרה. אבל לימור כבר נתן את הרמז שלו.
