מיכאל שמש: ההנחיה הדרמטית של היועמ״שית: פרסום ראשון במהדורת ׳כאן חדשות׳: עוד לפני תשובתה לבג״ץ, היועמ״שית הנחתה את רשות המסים וגורמי המקצוע להכין עבודת מטה לעצירת סבסוד התרומות לישיבות חרדיות. העבודה צפויה להסתיים בסוף חודש מאי – ואז תודיע בהרב-מיארה על מימוש הסנקציה. ההנחיה החדשה תבטל את החזרי המס בגין תרומות לישיבות של חייבי גיוס.
כך הוחמצה ההזדמנות להכריע את הנהגת חמאס בלבנון עוד ב-2017
תיקי המודיעין שהכין שירות הביטחון הכללי לחיסול בכירי חמאס בלבנון כבר מ-2017 נבלמו שוב ושוב במוסד. בזמן שבשירות הביטחון התריעו על "כר פורה לטרור", בארגון הביון העדיפו סדרי עדיפויות אחרים. המוסד: "ידיעה שקרית"
סאלח אל-עארורי צילום: רשתות ערביות
ההצלחות המבצעיות האחרונות במסגרת מבצע "שאגת הארי", במהלכו חוסלו למעלה מ-1,400 מחבלי חיזבאללה בלבנון, מעוררות מחדש את השאלה בנוגע ליכולת הסיכול של ראשי ארגוני הטרור במדינה טרם טבח השבעה באוקטובר.
לפי דיווח בחדשות 12, גורמים בשירות הביטחון הכללי הפעילו לחץ מתמשך לחיסול בכירי חמאס על אדמת לבנון, אך נתקלו בסירוב מצד המוסד.
על פי הדיווח, בשב"כ זיהו את לבנון כמרכז פעילות מרכזי וחופשי עבור בכירי חמאס. החל משנת 2017 ובמשך חמש שנים, פנו למוסד בבקשה לבצע תוכניות חיסול עבור שורת יעדים, תוך הגשת תיקי מודיעין מפורטים לכל אחד מהם.
בין היעדים המרכזיים שהוגדרו בתיקי המודיעין היו: סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית ומאדריכלי טבח ה-7 באוקטובר. חליל חראז, סגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון. עזאם אל-אקרע, מבכירי ארגון הטרור.
למרות פניות חוזרות ונשנות, הבקשות נענו בשלילה. במוסד החליטו שלא לקדם את המבצעים הללו, שכן באותה תקופה דורג חמאס בסדר עדיפות נמוך ביחס ליעדים אחרים של ארגון הביון.
יצוין כי בתקופה שקדמה למלחמה הנוכחית, לא בוצעו חיסולים מהאוויר בלבנון, ולכן המוסד היה הגוף היחיד בעל היכולת המבצעית להוצאת פעולות כאלו אל הפועל.
בעוד שלמוסד יוחסו לאורך השנים פעולות סיכול רבות באיראן ובמדינות נוספות, נותרה סימן שאלה סביב הימנעותו מפעולה דומה מול הנהגת חמאס בלבנון.
מהמוסד נמסר בתגובה: "מדובר בידיעה שקרית. המוסד פעל באופן התקפי לאורך שנים לחיסול ופגיעה בבכירי חמאס חו"ל, בהתאם לחלוקת האחריות".
