ניסים וישועה במעמד הסגולה הגדול בערב שביעי של פסח שהתקיים על ידי רינה של תורה

פלאות וישועות לישראל בעת רצון: מעמד כביר של סגולה וישועה התקיים השתא במעמד כביר ונרגש בראשות מרן הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל ועימו המוני לומדי רינה של תורה, בתחינה מעומקא דליבא לבשר ישועה ולהחיש גאולה פרטית בפרנסה בהרחבה ובזיווגים הגונים, עניינים שדימו אותם חז"ל לקריעת ים סוף כאשר הזמן של ערב יום שביעי של פסח הוא עת דודים מסוגל לבקש ישועה פרטית לזיווג הגון. 

מעמד התפילה התקיים כאמור בראשות מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל, כאשר כבר בשעות הבוקר של ערב יום טוב, החל המעמד בסדר לימוד כביר של רציפות הלימוד למעלה מג' שעות רצופות, כאשר למעלה ממאה לומדים – בני עלייה מופלגים בני כוללי רינה של תורה גודשים את היכל ישיבת מיר המעטירה בסדר של ריתחא דאורייתא כהכנה דרבה למעמד הגדול לעמוד ולחלות פני מלך ולבשר טובה וישועה לישראל.

לקראת תחילת המעמד לאחר שעת חצות היום, נאסף הקהל בחדר השיעורים והרחבה הסמוכה לחדרו של מרן שליט"א, מקום בו נשמעים צרות ישראל ושוועתם לישועה, החל המעמד ברגשי קודש וביראה של מי שעומדים כשלוחי ישראל לחלות פני מלך בעת רצון מופלאה זו.

בדברים נרגשים שנשא מרן המשגיח, הרעיד את הלבבות בלשונות חז"ל כיצד הקב"ה מצפה לשמוע שוועת ישראל כמובא במדרש שיר השירים על עוצם אהבת אב לבנים, וכח קריעת ים סוף הנבקע לכל יחיד גם לאותם שאינם ראויים ואפילו אותם שאמרו 'למה העליתנו' וכו' ויכולים לראות ישועה בעת רצון כאשר מבקשים ומתחזקים באמונת אומן ומרבים כח התורה של עמליה בקביעות – לומדי רינה של תורה העומדים בבית השם בלילות כל השנה בעמל תורה מופלא ולא מאבדים לילה אחד מתורה.

לאחר מכן נתעטף מרן שליט"א כשליח ציבור - שליחם של רבבות אלפי ישראל, לעבור לפני התיבה לשכך כעס וחימה, כאשר המוני עמלי התורה מסביבים אותו כחומה, להחיש ישועה כסדר שהורה מרן שר התורה זללה"ה כאשר קודם כל פרק ופרק מקדים מרן בסילודין בהכנה דרבה במעלת וסגולת הפרק הזה וכח ישועתו. ההיכל המה בקול שוועה ודמעה בזעקה העולה השמימה, זעקה של ישראל העומדים מול הים הסוגר בעדם, ים סוער וגועש וציפייה מטלטלת לזיווג, המבקשים לראות ברחמי אב על בנים וקריעת ים סוף פרטית.

רטט עבר בקהל עת הגיעו לאמירת מזמורי התהלים לפי סדר האותיות 'זווג' אז עורר מרן בקול נשבר והשתפכות הנפש על צרת עמו ישראל במצב הדור, כשאלפים ממתינים לזווג והמונים שרויים במצוקת ממון המשברת לב ונפש, שופכים לב נכחך כמים ומורידים כנחל דמעה בתחינה להיפקד ולהיוושע –  אך גברה מידת הדין ואין להם מושיע...  למשמע דברים אלו נפרץ סכר הדמעות, בדמעה ובקשה מעומק לב ונפש ויהי המקום לחרדת אלוקים.

בכוונה ובריכוז מיוחד הוזכרו כל השמות והבקשות בעת אמירת ה'יהי רצון' שאחר התהילים בכוונה גדולה,  כשמרן שליט"א ועמו עמלי התורה מבקשים עבור שם אחר שם במתינות ובפרטות, 'עמך לפניך יעבירון, והמה בתווך יעבורון' במשך שעה ארוכה  כשלאחריהם נשמעו זעקות יג מידות דרחמי ו'אנא ה' הושיעה נא' בקול שוועה וחינון.

שיאו של המעמד היה בעת קיום סגולת אמירת ספרי שיר השירים ע"י ארבעים תלמידי חכמים בהשתפכות לב ונפש, סגולה נוראה לנשיאות חן ולמצוא זיווג הגון בקרוב, סגולה מופלאה שהנהיג מרן שר התורה זללה"ה. סדרי מגילת 'שיר השירים' נאמרו בהמיית לב ובהשתפכות נפש, בדמעה ובכייה של געגועי נשמת ישראל ליוצרה, בבכיה מול צרתם של ישראל בחינת 'הכוני פצעוני' ועדיין חולת אהבתו היא, כשמרן שליט"א עומד כשלוחא דציבורא בעיניים דומעות, רגעים מפעימים של דאגה בכייה וחרדה מול צערם של ישראל.

אחר סדר מגילת שיר השירים במתינות ובכוונה מיוחדת בקול נעימה כעיקר התקנה, התקיים מעמד 'מי שברך' מיוחד כשמרן שליט"א עומד ומזכיר שם ושם בפרטות ובמתינות בתחינה ובקשה מעומק לב ונפש בעדו ובעד בקשתו, שיזכו לראות ישועה וקריעת ים סוף בבשורה טובה מהרה בכל הנצרך.

המעמד הנורא הסתיים בשעה מאוחרת של פניא דמעלי יו"ט, שירת 'תהא השעה הזאת' בקול רינה וישועה, בתחושה נשגבה של הודאה ופדות כי שמע ד' את קולנו ויזכנו לראות מהרה באותות ובמופתים גם בשנה זו, כאשר רבו המה המעידים על הישועות הנוראות שזכו להם בכוח התפילה המסוגלת הנודעת לישועה ולזיווגים הגונים בכל שנה, כך בשנה זו יראו כפליים לישועה בבשורות טובות בקרוב.