ספיר ליפקין: גורם מדיני בכיר בלבנון אמר לעיתון נידאא אל-וטן הלבנוני לקראת המו"מ שיחל היום כי מדובר ב"רגע מכריע". הוא ציין את הפער בגישות בין שני הצדדים והוסיף כי לבנון דורשת הפסקת אש לפני כל פגישה ישירה בין המשלחות. לטענתו, "ישראל דוחפת להגביל את המו"מ לסוגיית פירוק חיזבאללה מנשקו, תוך שמירה על לחץ צבאי. זה משקף קונפליקט עמוק לגבי האופי של השלב הבא"
מינוי גופמן: דעת המיעוט הדרמטית, עמדת ברנע והתייחסות הרמטכ"ל
לאחר אישור מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד, נחשפים פרטי הדיונים בוועדה: התנגדות חריפה של אשר גרוניס על רקע פרשת אורי אלמקייס, ביקורת מצד ראש המוסד היוצא, לצד תמיכת הרמטכ"ל והסברי גופמן. הרוב קבע כי חלקו בפרשה מצומצם, אך הנער שהופעל על ידו תוקף בחריפות
רומן גופמן צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
כפי שדיווחנו, הוועדה המייעצת למינוי בכירים אישרה הערב (ראשון) את מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד, אולם ברוב של שלושה חברי וועדה אל מול התנגדותו הנחרצת של יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. הרקע: סיפור הפעלתו של הנער אורי אלמקייס.
אין ספק שבימים הקרובים יוגשו עתירות לבג"ץ נגד מינוי גופמן, ואלמקייס עצמו אף רמז שיעתור נגד המינוי - ולעמדת המיעוט של השופט בדימוס גרוניס צפויה להיות השפעה גדולה מאוד בהכרעת השופטים האם לאשר או לפסול את המינוי.
צללנו ל-55 עמודי החלטת הוועדה המייעצת למינוי בכירים בעניין מינויו של גופמן לראשות ארגון הביון היוקרתי והחשוב ביותר של מדינת ישראל.
פרשת אלמקייס
אלמקייס הופעל, לפי המתואר, בהיותו בן 17 במסגרת מבצע השפעה נגד גורמי טרור, ביוזמת גופמן. הפעילות בוצעה ללא הסמכה וללא אישור משפטי. לאחר מכן נעצר, נחקר והוגש נגדו כתב אישום, עד שבדצמבר 2023 הוכיח את חפותו.
אלמקייס טען כי גופמן נטש אותו והכחיש מעורבות גם לאחר מעצרו. עוד נטען כי גופמן שיקר בתחקיר הצבאי – טענה שלפי פרסומים הובילה לכליאתו. במרץ 2025 אף ביקשה הסנגוריה הצבאית לחקור את גופמן ומפקדים נוספים בטענה לניסיון טיוח.
עמדת המיעוט – ביקורת חריפה של גרוניס
השופט בדימוס אשר גרוניס קבע כי עצם הפעלת קטין היא "פגם חמור ביותר" מבחינה ערכית ומוסרית, והוסיף כי מדובר בפגם בטוהר המידות המיוחס לגופמן.
לדבריו, האוגדה לא השיבה תשובות מדויקות לגורמי צה"ל ששאלו על הפעלת אלמקייס, וכן הייתה חייבת לדווח על מעצרו – דבר שלא נעשה. גרוניס סיכם כי הפגמים הללו מובילים למסקנה כי "אין זה מן הראוי למנותו" לראש המוסד.
עמדת ראש המוסד היוצא
ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, הביע עמדה ביקורתית כללית כלפי הפעלה שאינה לפי הנהלים. לדבריו, הפעלה היא תחום מקצועי שמחייב הקפדה על נהלים, והפרתם גוררת השלכות משמעותיות.
ברנע הדגיש כי הערה פיקודית היא בעלת משמעות עמוקה, ולעיתים אף פוסלת קידום, וציין כי הוא רואה בחומרה מצב שבו מפקד פועל בניגוד לכללים ואף "מנצל את כוחו לרעה".
עמדת הרמטכ"ל
דווקא הרמטכ"ל אייל זמיר הביעה תמיכה במינוי, ואף אמר כי גופמן יכול היה להתאים גם לתפקיד הרמטכ"ל.
תגובת גופמן בוועדה לטענות
גופמן דחה את הטענות נגדו. לדבריו, לא שיקר בתחקיר הצבאי ולא ידע שמדובר בקטין. הוא הסביר כי אישר העברת חומרים גלויים בלבד, ללא מידע מודיעיני, וכי זהות הבלוגר לא הייתה ידועה לו.
עוד ציין כי נודע לו על מעצרו של אלמקייס רק לאחר פרסום הפרשה בתקשורת, וכי אף שקל להיפגש עמו אך הומלץ לו שלא לעשות כן.
גופמן הודה בטעות בכך שלא ביקש אישור לפעולה, וקיבל עליה אחריות מלאה. לדבריו, בעקבות זאת ננזף בהערה פיקודית.
עמדת הרוב בוועדה
עמדת הרוב קבעה כי חלקו של גופמן בפרשה מצומצם יחסית. לפי הוועדה, לא היה קשר ישיר בין גופמן לאלמקייס, ורוב פעילותו של האחרון כלל לא הייתה קשורה לאוגדה.
עוד נקבע כי פעילות האוגדה נמשכה פרק זמן מוגבל של כחודשיים בלבד, וכי הטענה שגופמן היה היוזם המרכזי אינה נכונה.
אלמקייס תוקף את ההחלטה
אלמקייס עצמו תקף בחריפות את ההחלטה לאשר את המינוי, וטען כי הוועדה סירבה לשמוע אותו ואת גורמים נוספים.
לדבריו, גופמן הפעיל אותו "בצורה לא חוקית" ולאחר מכן התנער ממנו והפקיר אותו. "מי שהפקיר נער בן 17 – יפקיר גם סוכני מוסד", אמר, והוסיף כי יפעל לפסילת המינוי.
