טראמפ גרופ תבנה מגדל טראמפ בן 70 קומות במרכז טביליסי, גאורגיה, בשיתוף פעולה עם יזמים מקומיים. גורד השחקים, יהיה הבניין הגבוה ביותר בעיר. - WSJ
מפת רישום ירושלמית: הסודות שמאחורי הזינוק של הישיבות הקטנות
לקראת עונת הרישום הסוערת, 'בחדרי חרדים' במסע מרתק בין הישיבות המובילות בבירה: כיצד איבדו הנהלות החיידרים את השליטה על הרישום, ולמה נווה יעקב הפכה לזירה עצמאית שמשנה את כל המפה?
תלמידי ישיבת קול תורה לצעירים צילום: באדיבות המצלם
לקראת הרישום לישיבות הקטנות בכל רחבי הארץ, יצא כתב 'בחדרי חרדים' להתחקות אחר עולם הישיבות הקטנות בירושלים - העיר עם מספר התלמידים הגבוה ביותר, והרחב ביותר מבחינת שכונות שונות. הישיבות החדשות, הוותיקות, וכיצד מתנהל הרישום השנה?
אין ספק כי הישיבות המובילות והוותיקות בירושלים ממשיכות לשמור על מעמדן, כאשר יציבותן במפת הרישום נשמרת לאורך השנים. בין הישיבות ניתן למנות את ישיבת 'קול תורה', כאשר בשטח עולה השאלה האם תצליח הישיבה לשמר את כוחה וצביונה גם לאחר פטירתו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי אביעזר שפירא זצ"ל כשמי שאחראי על הרישום הוא הרב מייזליש מרבני הישיבה. לצידה בולטת ישיבת 'תפארת התלמוד' - שינקר, אשר לאורך השנים הצליחה איך שהוא להתבסס היטב ולהשתחרר מן התיוג ה'מחבלי' שדבק בה בעבר.
בצמרת הישיבות הוותיקות המצויות כיום בפריחה מחודשת, בולטת במיוחד ישיבת חברון לצעירים. הישיבה רשמה לאחרונה זינוק משמעותי במעמדה והיא ממוקמת בשורה הראשונה של הישיבות המבוקשות ביותר. הישיבה הפכה למסלול הטבעי והמרכזי עבור המבקשים להמשיך לישיבת חברון. בנוסף לכך, המעבר הצפוי של הישיבה לבניין רחב ידיים בכניסה לשכונת רמת שלמה הביא לביקושי שיא משכונות רמות, רמת שלמה ונווה יעקב.
כמו כן, ניתן לציין את ישיבת 'עטרת שלמה' סורוצקין בראשות הגר"א ברוסלויער, אשר מונה כיום כ-300 תלמידים מובחרים - נתון גבוה במיוחד ביחס לישיבות קטנות בירושלים בפרט ובשאר ערי הארץ בכלל. לצדה, ישיבת תפארת יעקב (צוויבל) ממשיכה לשמור על מעמדן כישיבה בעלת קו "פרומר" ושמור, כאשר הרישום מבוסס מאוד על בוגרי הישיבה ששולחים את בניהם אך ורק לשם.
לצד אלו, ניכרת כניסתן של ישיבות חדשות יחסית שהצליחו להתברג במהירות לצמרת. בראשן ניתן למנות את ישיבת אמרי משה בראשות הגר"י מישקובסקי, שהוקמה בהוראת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, וכן את ישיבת 'ברכת שמואל' שבראשות הגר"ע ליבוביץ, שתפסה מקום של כבוד תוך פרק זמן קצר מאוד. הישיבה מונה כ-300 תלמידים מהשורה הראשונה; ייחודיות מיוחדת ל'ברכת שמואל' היא שהשיעורים מחולקים לשלושה, כך שאין יותר מ-30 תלמידים בשיעור, מה שמוביל לתוצאה מרשימה של עוצמה לצד יחס אישי מיוחד. כמו כן מחזיקה הישיבה במספר אנשי הצוות הגדול ביותר בירושלים, עם למעלה מ-30 אנשי צוות רוחניים. רק באחרונה חנכה הישיבה בראשית שנת הלימודים קמפוס פאר וענק במרכז שכונת גבעת שאול בהשקעה של מיליוני שקלים. הישיבה בנשיאות הגר"ד כהן, ובראשות הישיבה מכהנים פאר הגר"צ פרצוביץ והגר"י וינברג.
מתחקיר שערכנו ב'בחדרי חרדים' עולה כי בשונה מהעבר, בו הרישום לישיבות קטנות התנהל בעיקר מול הנהלות התלמודי תורה והמלמדים, הרי שכיום הישיבות פונות באופן ישיר להורי התלמידים. "זה כבר לא אותו סדר שהיה פעם", אומר ל'בחדרי חרדים' מנהל חיידר בכיר בירושלים. "ההורים הפכו לגורם מרכזי ומכריע, ובמידה מסוימת - החיידרים איבדו שליטה על תהליך הרישום. ישיבות כבר לא מסתמכות רק על המלמדים, אלא בונות קשר ישיר עם המשפחות".
גורם נוסף המעורה בתחום מוסיף: "היום ישיבה שלא יודעת לעבוד מול הורים - פשוט מפסידה ברישום". לדבריו, התופעה הובילה לכך שיותר ישיבות מפעילות "רשמים" באופן רשמי, ואף נעזרות ברשמי שטח - תופעה שלא הייתה מקובלת בעבר בירושלים.
הרקע המספרי מסביר את עומק התחרות: ירושלים מונה כ-1,500 תלמידים העולים מדי שנה לישיבות קטנות, לעומת כ-700 בלבד בבני ברק ובמודיעין עילית. המשמעות היא שבירושלים קיימת תחרות רחבה הרבה יותר, עם כ-8 ישיבות "פותחות" (הנחשבות לישיבות הדגל), דבר המאפשר לדינמיקה של הרישום להשתנות במהירות משנה לשנה.
עוד גורם משמעותי הוא ההתפתחות בנווה יעקב: אם בעבר השכונה הייתה חלק מהרישום הכללי, כיום היא מתבססת כזירה עצמאית - בין היתר בזכות ריבוי הישיבות שנפתחו בה לצד הוותיקות כמו נתיבות מרדכי ונחלת שמואל.
בין החדשות בולטת ישיבת "משנת ברוך" בנשיאות הגר"י אייכנשטיין, שאף מגיע אחת לשבוע למסור שיחה ולדבר בלימוד עם הבחורים, ולאור הביקוש אף הגדיל את השיעור מ-20 ל-30 - צעד שאינו מצוי גם ב"יד אהרן" שבראשותו, וכן ישיבה נוספת בראשות הרב גרנצווד.
הדבר הזה משליך ישירות על כל המפה הירושלמית; ברגע שרוב תלמידי השכונה נשארים ללמוד בתוך נווה יעקב ולא יוצאים החוצה, זה משנה לגמרי את מאזן הכוחות ומפחית כמות נכבדה מהישיבות הוותיקות.
