ארי קלמן: בלעדי | דרעי משיב לזעם הפנימי כלפיו ״תמצאו לי מה בן גביר עשה לחרדים״ יו״ר ש״ס דרעי כינס היום לישיבה חריגה את יועצי חברי הכנסת כדי לשמוע דרכם על המצב בשטח הש״סי ולהיערך לקראת הבחירות. • על הזעם כלפיו והזליגה לבן גביר: ״אם מישהו ימצא לי דבר אחד שעשה בן גביר למען הציבור החרדי שיבוא אלי לספר לי. בחור ישיבה חרדי צריך לדעת - ש"ס היא הבית שלו היא היחידה שנלחמת בשבילו״. • על הטענות בנוגע לחוק הגיוס הן מצר תלמידי הישיבות והן מצד המצביעים המסורתיים: ״ש"ס זה לא עוד מפלגה צריך לאזן בין הקהלים שלנו ולכן אנחנו פועלים ברגישות יתר. אין פה אחד שאין לו במשפחה מישהו שהיה או נמצא עכשיו בצבא. יש לנו הערכה עצומה לחיילים לכן לא תמיד אנחנו מגיבים כפי שאנשים כאלה ואחרים היו רוצים״. • האם ש״ס תיפגע פוליטית בבחירות?: ״אני לא מודאג בסוף ש"ס תביא את המספרים שהיא צריכה. אין עוד מפלגה שעשתה ועושה למען המצביעים שלה כמו ש״ס״.
מיליוני חברי מפלגת הנאצים נחשפו ע"י כרטיסי חברות המפלגה
עיתון "די צייט" הגרמני, בשיתוף ארכיונים בגרמניה ובארצות הברית, מאפשר חיפוש בכרטיסי חברות של מיליוני חברי מפלגת הנאצים | כרטיסי החברות ניצלו מהשמדה בזכות מנהל טחנת נייר שסירב למלא את פקודת ההשמדה של הרייך
העיתון הגרמני "די צייט" מאפשר לכל אדם לגלות תוך שניות ספורות האם בני משפחתו היו חברים במפלגת הנאצים. מנוע חיפוש מקוון, שנבנה בשיתוף הארכיון הפדרלי הגרמני והארכיון הלאומי של ארצות הברית, מבוסס על מיליוני כרטיסי חברות של מפלגת הפועלים הנאציונל-סוציאליסטית (NSDAP), שנשמרו באורח פלא מאז סוף מלחמת העולם השנייה.
כ-10.2 מיליון גרמנים נרשמו כחברי המפלגה בין השנים 1925 ל-1945. כרטיסי החברות, שאוחסנו במטה המפלגה במינכן, עמדו בפני השמדה בימיו האחרונים של הרייך השלישי, כשניתנה פקודה לגרוס את עשרות הטונות של המסמכים. אלא שהאנס הובר, מנהל טחנת נייר סמוכה, סירב לבצע את הפקודה והציל את המסמכים, שהועברו לאחר מכן לידי האמריקנים ושימשו כלי מרכזי בתהליך הדה-נאציפיקציה בגרמניה שלאחר המלחמה.
כמעט חמישים שנה שמרו האמריקנים על הכרטיסים במרכז המסמכים בברלין. בשנת 1994 הועברו לארכיון הפדרלי הגרמני, ועותקי מיקרופילם נשלחו לארכיון הלאומי בוושינגטון. עד לאחרונה, כל פנייה לעיון בכרטיסים חייבה בקשה רשמית ביורוקרטית. במרץ השנה החל הארכיון האמריקני להנגיש את הרשומות ברשת, ו"די צייט" עיבד את הנתונים באמצעות בינה מלאכותית והפך אותם לנגישים לחיפוש.
התגובה היתה סוחפת. דוברת "די צייט", יהודית בוש, מסרה כי נצפו מיליוני פעמים ושותף אלפי פעמים מאז השקתו. כריסטיאן ריינר, עורך דין ועיתונאי אוסטרי, סיפר ל-BBC כי מצא את שם סבו "תוך שניות ספורות" — וגילה שהצטרף למפלגה ב-21 באפריל 1938, חמישה ימים בלבד לאחר שהדבר הפך חוקי באוסטריה בעקבות האנשלוס. "הוא היה אקדמאי", אמר ריינר, "הוא היה צריך לדעת בשנת 1938 מי הנאצים".
משתמש אחר כתב ב "די צייט": "כבר מצאתי שני קרובי משפחה, מה שמוטט את המיתוס שאף אחד במשפחתנו לא היה מעורב." לדבריו, בגיל 71 מדובר ב"זעזוע מר".
