שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
איראן מוכנה להעביר את האורניום המועשר – אבל לא לארה"ב
גורמים אמריקנים: טהראן מסכימה למסור את האורניום אך מסרבת למעורבות אמריקנית, רוסיה או סבא"א על הפרק, לצד מחלוקות על טילים, מימון ארגונים והפשרת מיליארדים
שלושה גורמים דיפלומטיים אמריקנים טוענים כי איראן הביעה נכונות להעביר את כל האורניום המועשר שברשותה. עם זאת, עדיין לא התקבלה ההחלטה מי יהיה הגורם שיקבל את החומר: בין האפשרויות שנבחנות נמצאות רוסיה, שכבר מוכנה לכך, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שתידרש למצוא פתרון לאחסון ולטיפול, או ארצות הברית עצמה. כך דווח בישראל היום.
האמריקנים דורשים להשתתף במבצע איתור האורניום המועשר, אך איראן טרם הסכימה לכך - ומוכנה לאפשר לאנשי סבא"א לעשות זאת. ההתקדמות הזו במגעים של השבועות האחרונים בין האמריקנים לאיראן היא המקור לאופטימיות שהראה הנשיא טראמפ, אבל בדרך יש עדיין כמה מחלוקות מהותיות.
האחת היא פרויקט הטילים שבמשמרות המהפכה מסרבים לדון בהגבלתו. השנייה היא בסוגיית הסיוע לארגוני הטרור האזוריים. כאן יש דווקא התקדמות אך איראן דורשת לאפשר לה מתן סיוע לא צבאי לארגונים אלה, כמו למשל שיקום בתים של אנשי חיזבאללה בלבנון.
נחלוקת נוספת היא באשר לכספים המוקפאים של איראן. האמריקנים מוכנים להפשרה של כ-20 מיליארד דולר בשלב הראשון ובתנאי שישמשו למטרות אזרחיות, לאחר ההסכמות. באיראן אומרים כי הסכום לא מספיק לצרכים האזרחיים הדחופים ביותר ומסרבים לפיקוח על הוצאת הכסף.
