איתי בלומנטל: דיוחנו הערב: ישראל צפויה להגיב על שיגור רחפן הנפץ של חיזבאללה שפגע הלילה בכלי הנדסי של צה"ל סמוך לרכס עלי טאהר ברצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון. בשעות האחרונות, בצה"ל מקיימים הערכות מצב, והכינו מספר אפשרויות תגובה: מתקיפה מהאוויר ועד פעולות ממוקדות- למשל נגד המחבלים ברכס עלי טאהר- שיועברו לאישור הדרג המדיני. המנגון האמריקני יעודכן. אחת האפשרויות היא לבצע פעולות שנדחו בתקופה האחרונה, פעולות שנחשבות "לרגישות", בעקבות דרישה של ממשל טראמפ שלא להסית קשב לזירה הלבנונית כל עוד ארה"ב היתה עסוקה בהסלמה מול איראן. גורם ישראלי אומר לנו הערב שלישראל זכות להגיב על פגיעת הרחפן הלילה, גם במסגרת ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, הסכם שמאפשר לצה"ל לפעול נגד חיזבאללה במקרה שיפר את הפסקת האש.
חשש מ"פעולת ראווה": המהלך ביישובי קו העימות שמעורר זעם
החלטת אלוף פיקוד הצפון לשחרר את חברי כיתות הכוננות בקו העימות מחצות הלילה מעוררת תרעומת ביישובי הגדר • התושבים מזהירים מפני פעולות ראווה של חיזבאללה לקראת יום העצמאות ופקיעת ההסכם מול איראן: "היה ניתן להמתין או לרדד כוחות"
תרגיל חדירת מחבלים למירון צילום: דוד כהן, פלאש 90
זעם רב בקרב תושבי וראשי היישובים בגבול הצפון בעקבות הודעה שהתקבלה הלילה, לפיה מאות חברי כיתות הכוננות ביישובי קו העימות משוחררים משירות המילואים החל מחצות. ההחלטה, שאושרה על ידי מפקד פיקוד הצפון, האלוף רפי מילוא, מביאה לסיומו את גיוסם של חברי הכיתות תחת צו 8, שהחל ב-28 בפברואר.
כיתות הכוננות, המבוססות על בני המקום שעברו הכשרה צבאית ייעודית, מצוידות בנשק אישי ווסט לחימה. תפקידן לספק מענה הגנה ראשוני באירועים ביטחוניים, החל מחדירת מחבלים ועד לחילוץ נפגעים מירי רקטי, כיבוי שריפות ועוד. על פי ההנחיה החדשה, השחרור הוא גורף בכלל היישובים, למעט בנהריה, שלומי, זרעית ושומרה, שם יישארו חלק מחברי הכיתות בשירות.
ביישובים טוענים כי למרות הפסקת האש ופריסת כוחות צה"ל בקווי ההגנה הקדמיים, מדובר בצעד מסוכן בעיתוי הנוכחי. בקרב התושבים קיים חשש כי מועד יום העצמאות הקרב עלול להוות תמריץ לחיזבאללה לבצע פעולת ראווה. בנוסף, מציינים ביישובי הגדר כי פקיעת הסכם הפסקת האש עם איראן הצפויה ביום רביעי הקרוב, מותירה את האזור במצב של חוסר ודאות לגבי המשך הלחימה או הגעה לרגיעה.
״זהו יש שלום הכול הסתדר כאן בצפון״, אמר למעריב אחד מתושבי האזור בציניות. ״היה ניתן להמתין עד אחרי יום העצמאות כדי לשחרר את כיתות הכוננות או לחילופין היה ניתן לרדד את כיתות הכוננות ולא לשחרר את כולם יחד״.
