שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
צרפת ושוודיה לוחצות באיחוד: צעדים נגד ההתנחלויות
במסמך קוראות המדינות לנציבות האירופית לשקול בהקדם את האפשרות של הטלת מכסים על מוצרים מההתנחלויות והגבלות נוספות
צרפת ושוודיה מגבירות את הלחץ על ישראל בזירה האירופית, ודוחקות באיחוד האירופי לבחון צעדים נגד מוצרים מההתנחלויות ביהודה ושומרון. לפי דיווח באתר "פוליטיקו", שזכה לאישוש גם בדיווח ב"איריש טיימס", שתי המדינות חתמו על מסמך פנימי הקורא לנציבות האירופית לבחון בדחיפות את ההיתכנות המשפטית והמעשית של צעדים כמו מכסים על מוצרי התנחלויות, הגבלות יבוא ואף מנגנוני רישוי ליצוא.
לפי הדיווחים, פריז וסטוקהולם טוענות כי התרחבות ההתיישבות הקבועה ביהודה ושומרון אינה עולה בקנה אחד עם מחויבויות האיחוד האירופי ועם הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל. במסמך נאמר כי יש לנקוט "פעולה חזקה יותר" לצמצום המעורבות המסחרית עם ההתנחלויות, על רקע מה שהמדינות מתארות כהחמרה מהירה במצב בשטח.
המהלך הצרפתי שוודי מגיע במקביל ליוזמה נפרדת של ספרד, שקוראת להביא לסיום הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל. ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס הודיע כי מדריד תעלה את ההצעה לדיון באיחוד, אך לפי הערכות שפורסמו ב"יורוניוז", הסיכוי למהלך כזה נמוך בשל התנגדות מצד חלק ממדינות האיחוד.
לצד זאת, באירופה בוחנים גם צעדים מצומצמים יותר, שנחשבים ישימים יותר מבחינה פוליטית, ובהם סנקציות נגד מתנחלים קיצוניים והקשחת מדיניות הסחר מול תוצרת מההתנחלויות. ברקע, גוברים הקולות באיחוד האירופי לבחון מחדש את היחסים עם ישראל, בין היתר בטענה להפרת סעיפי זכויות האדם בהסכם האסוציאציה.
הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, שנכנס לתוקף בשנת 2000, הוא המסגרת המשפטית המרכזית ליחסים בין הצדדים, ומסדיר את רוב תחומי הסחר, לצד שיתופי פעולה מדיניים, חברתיים וכלכליים. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל.
