שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
דוח בינלאומי: אלפי מבנים נהרסו באיראן – מצב כלכלי קשה
נתונים מצילומי מכ"ם מצביעים על פגיעה נרחבת גם באזורים אזרחיים, יותר מ-3,300 הרוגים ואלפי דירות שניזוקו בטהרן, לצד תחזית לזינוק חד באינפלציה ומשבר כלכלי עמוק
בניין מגורים בטהרן לאחר תקיפה ישראלית צילום: סוכנות תסנים
לפחות 7,645 מבנים ברחבי איראן נפגעו או נהרסו במהלך כחמישה שבועות של לחימה מול ארצות הברית וישראל. כך עולה מדוח שפורסם על ידי סוכנות בלומברג וחוקרים מאוניברסיטת אורגון סטייט, המתבסס על ניתוח צילומי מכ"ם. לפי הנתונים, בין המבנים שנפגעו נמנים כ-60 מוסדות חינוך ו-12 מתקנים רפואיים. בבירה טהרן לבדה דווח על פגיעה ב-2,816 מבנים.
על אף טענות לפגיעות ממוקדות, הדוח מצביע על כך שרק כ-32% מהיעדים שניזוקו בטהרן הוגדרו כצבאיים, בעוד 25% היו מתקנים תעשייתיים. לצד זאת, כ-21% מהמבנים שנפגעו סווגו כאזרחיים וכ-19% כמסחריים. במקביל, עיריית טהרן מעריכה כי למעלה מ-39 אלף יחידות דיור בעיר ניזוקו באופן משמעותי.
המחיר האנושי כבד: על פי ההערכות, לפחות 3,300 בני אדם נהרגו, בהם אזרחים וחיילים. אחד האירועים הקשים ביותר התרחש בעיר מינאב, שם נהרגו כ-150 ילדים בפגיעה בבית ספר ביום הראשון ללחימה.
ממשלת איראן מעריכה את היקף הנזק הכולל בכ-270 מיליארד דולר, סכום המתקרב להיקף התוצר השנתי של המדינה. בנוסף, קרן המטבע הבין-לאומית צופה עלייה חדה של כ-70% בשיעור האינפלציה.
גם המגזר התעשייתי נפגע קשות: מפעלי פלדה, בהם חברת "מובארקה". לצד מתקנים פטרוכימיים, הושבתו בעקבות הפגיעות, מה שהוביל למחסור בחומרי גלם. לנוכח המצב, איראן ניצבת בפני אתגר שיקום רחב היקף, על רקע קשיים כלכליים שקדמו למלחמה.
