פרשת אחרי מות - קדושים תשפ"ו, הרי יהודה, יקב רמת חברון

פרשת אחרי מות - קדושים תשפ"ו, קברנה סוביניון 2023 הרי יהודה, יקב רמת חברון.

בפרשת השבוע מצאתי משהו שהמשגיחים וחכמי המוסר אוהבים, ובגלל פשטותו יצטרכו לאהוב אותו גם אלה שאינם מזוהים עם שני הסקטורים המוזכרים. הפרשה פותחת קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אומרים חזל משל למלך שהיה לו מרתף של יין (יקב גדול), והושיב בו שומרים (עובדים), חלק נזירים וחלק שיכורים. בסוף השבוע, החודש או השנה (בזמנם היו גם משכורות שנתיות, והיו אפילו פועלים שנשכרו לשלוש וארבע שנים, וקיבלו את התשלום רק בסוף, כי לפעמים מישהו רצה לבנות בית, ורק אחר שהוא מכר אותו הייתה לו אפשרות לשלם לפועלים). על כל פנים, בשעת התשלום קיבלו הנזירים את המגיע להם, והשיכורים קיבלו משכורת כפולה. הנזירים התפלאו מדוע ניגרע. המלך הרגיע אותם שהם לא הפסידו שום דבר, הם קיבלו את מלוא התשלום על עבודתם. אבל הנזירים ראו גם את המשכורות של השיכורים וביקשו הבהרה על ההתנהגות של איפה ואיפה. המלך הסביר להם את התשובה הפשוטה והמובנת. לכם אין יצר הרע לשלוח יד מדי פעם לחבית, ואילו השיכורים צריכים היו להתאפק, להתאמץ ולבלום את המשיכות שלהם ליין, על כן אני כופל את שכרם.

ממשיכים חז"ל, הנמשל הוא אתם בני ישראל והמלאכים. הם יקבלו את המגיע להם, ולכם אתן כפליים. המלאכים זוקפים גבות בתימהון. אין להם תלונות, אך הם מבקשים הבהרה, והשם מסביר להם. בשמים אין יצר הרע, די לכם לקבל הוראה להיות קדושים, וזה מיד מתבצע בדייקנות. אבל על פני האדמה קיבלו בני ישראל הוראה זו פעמיים, ומי שיעמוד בה יקבל שכר כפול (במדבר רבה כד/ח). להיות שנה תמימה ביקב שאין בו מצלמות בטיחות, ולא למזוג אפילו פעם אחת חצי כוסית. רק מי שאינו אוהב יין קל יהיה לו לעמוד בכזה מבחן. הרעיון ברור. בכמה מקומות מוזכר שבני ישראל יותר חשובים מהמלאכים, לדוגמה שמותר להם לשבח את השם רק אחר שאנו עושים זאת בבית הכנסת, ולהם מותר להזכיר את שם השם אחר אמירת קדוש שלוש פעמים (חולין צא/ב). אך נתפסתי על המאמר כאן, כי תמיד חשבתי שיש לנו איזושהי תוספת, בונוס, אולי חמישה אחוז, אולי עשרה אחוז. כאן כתוב שאנחנו כפליים מהמלאכים, והשכר בהתאם.

העובדה הזו מדברת בעד עצמה, ומיותר לחלוטין להציג את המסקנה המתבקשת. אבל אני מבקש להציג רק פרט אחד שבגללו הבאתי את המאמר. שימו לב שהמשל מדבר על יקב ומחסן חביות יין. לכן המאמר הזה זכה לשכון בכבוד באכסניית היין שלי.

התנצלות קטנה. בתקופה האחרונה נעשה לי קשה יותר לבחור יין אחד לשבת. לא בגלל מחסור אלא להפך בגלל השפע. שוק היין הכשר מוצף. יבואנים גילו את הפוטנציאל, שינסו מתניים, שלחו משגיחים ליקבים מפורסמים בכל קצווי תבל, והמדפים בארץ התמלאו בתוצרת מרשימה ומגוונת.

אבל יש כאן מלכודת. מי שינסה כל שבוע שלושה או ארבעה בקבוקים חדשים לא יזכור כלום. ומי שיתמקד חודש אחד בסוג מסוים יגלה שבינתיים ההיצע עקף אותו בסיבוב. לכן אני מציע משהו פשוט. לא להיות עם עיניים גדולות. להמשיך לשתות את מה שאנחנו אוהבים, ובכל כמה חודשים להרשות לעצמנו לנסות משהו חדש. ואם אהבנו לא לרוץ מיד לחפש את החדש הבא אלא לתת לו זמן. כמו שאומרים סוסים טובים לא מחליפים.

ולכן השבוע אני חוזר הביתה ליין ישראלי מיקב רמת חברון.

רמת יהודה מרלו 2021 הוא יין שמרגיש נכון. מתאים לבשרים אדומים, לתבשילי קדרה ולגבינות קשות. הענבים מגיעים מהרי יהודה מגובה של שש מאות וחמישים עד תשע מאות מטר ונבצרו ידנית. היין התבגר שנים עשר חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. היין מתאפיין בניחוחות פירות אדומים (שזיף, דובדבן), טאנינים רכים, ויישון בחביות עץ אלון המעניק מורכבות עדינה ונגיש לשתייה.

המחיר: 80 ש"ח. כשרות: רבנות מקומית, הרב ווסטהיים, הרב מחפוד, הרב גרובער מאנסי, O U.

לחיים ושבת שלום

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201

הרי יהודה, יקב רמת חברון | שרגא גבהרד

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן