ספיר ליפקין: דיווחים בלבנון: צה"ל תוקף בכפר חדאת'א באזור בינת ג'ביל, דרום לבנון
השאלה המצמררת של הגר"ש שפיגל על הקשת בלוויה והתשובה של הרבי מצאנז
דקות ארוכות של דממה, דמעות ודברי אמונה יוקדים נרשמו בבית משפחת הגר"ש שפיגל בירושלים, כאשר האדמו"ר מצאנז הגיע לנחם את האב השכול ששיכל את שני בניו בטרגדיה בנתניה. בשיחה נדירה בהשתתפות המשגיח רבי דן סגל, שרטט האדמו"ר מצאנז את קווי האמונה בחשיכה וביאר מדוע בדורנו "הנסתרות לה' אלוקינו". 'בחדרי חרדים' מגיש את התמליל המלא והמרטט מהניחום
הרבי מצאנז בניחום אבלים אצל הגר"ש שפיגל צילום: א.פ
האדמו"ר מצאנז הגיע בשבוע שעבר לירושלים עיר הקודש למסע ניחומים מיוחד. תחילה סר האדמו"ר לבית הגאון רבי שלמה שפיגל, היושב שבעה על פטירתם הטרגית של שני בניו יששכר דב ואברהם ישעיהו ז"ל שטבעו בחוף הים בנתניה. במקום נכחו המשגיח רבי דן סגל והגאון רבי משה יהודה שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה. האדמו"ר מצאנז ניחמם קרוב למחצית השעה בדברי כיבושין ואמונה.
הרבי מצאנז בניחום אצל הגר"ש שפיגל צילום: באדיבות המצלם
האדמו"ר מצאנז: "האבל צריך לפתוח בדיבור, אך לעומת זאת מצינו כי 'אבל אין לו פה', אין אומר ואין דברים".
הגר"ש שפיגל: "היכן מצינו שיש מצווה לקבל ייסורים באהבה? האם יש לזה מקור?"
האדמו"ר מצאנז: "אולי זה נרמז בכתוב 'וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך'. וכשם שאב מייסר את בנו מתוך אהבה, כך גם כאן".
האדמו"ר מצאנז: "מקרה משונה כזה, שהוא יוצא מן הכלל, נוגע לכל כלל ישראל. חז"ל אמרו שבדור שבו משיח בא, אין דורש ואין מבקש ואין שואל. היינו כי בכל מקרה צריכים לדרוש ולשאול מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאתנו, אבל בדורות הללו אין דורש. אנו כמו ילדים קטנים שאיננו מבינים כלום. הנביא מוכיח את ישראל 'על מה תוכו עוד תוסיפו סרה', שבמקום להתעורר אחרי שמכים אותנו אנו עוד מוסיפים סרה".
הגר"ש שפיגל: "ריבונו של עולם רוצה שנתחזק במשהו. 'קול ה' על המים'".
האדמו"ר מצאנז: "'קול ה' בכוח'. אין לנו שום השגה בדרכי ה', 'הנסתרות לה' אלוקינו'. צדיקים אמרו: אלוקים שהייתי משיגו לא הייתי עובדו. זקני הרה"ק מגארליץ אמר, שאם הקדוש ברוך הוא ייתן לו את היכולת והרשות להנהיג את העולם, הוא יבקש מה' שיתן לו דעה ישרה בשביל להנהיג את העולם, וכאשר יקבל את הדעה הזו אזי ינהיג את העולם בדיוק כפי שהוא מונהג כעת. כשיש דעה עליונה מבינים את דרכי ה'".
הגר"ש שפיגל: "אני רוצה להגיד שוב שמאוד התפעלנו מהקרייה בנתניה. זה פלאי פלאים, התורה והחסד יחד. הבית חולים מתנהל על פי ההלכה, אלו דברים שאין רואים כיום. הראו לנו תוספות בסוטה שהביאו מהגמרא בסנהדרין 'ברא מזכה אבא אבא לא מזכה ברא', ולכאורה אם כן איך זיכה דוד את בנו אבשלום? תירצו משום שאבשלום קיבל עונשו במה שנהרג במיתה משונה ולכן הועילה לו תפילת אביו. והיינו שאם הבן מת במיתה משונה, יש כוח לאב לזכות את בנו. השאלה אם טביעה בים נקראת מיתה משונה".
האדמו"ר מצאנז: "הרי אין זו מיתה כדרך כל הארץ".
הגר"ש שפיגל: "ולכאורה יש להבין את השייכות, שאם מת מיתה משונה יכול האב להצילו".
האדמו"ר מצאנז: "אולי יש לומר שמה שאמרו שבן מזכה אב ואב לא מזכה בן, זהו רק בחיים, שאדם חי לא יסמוך על זה שיש לו אב גדול בעוד שהוא בעצמו לא עושה כלום. אבל אחרי שכבר נפטר ולא יכול לעשות כלום, אזי גם האב יכול לעזור. הכלל הוא שלא יסמוך על עצמו, כמו 'בר אבהן ולא בר אוריין'. אבל אם הם כבר פטורים מן המצוות, 'במתים חופשי', אז יש בכוח האב לסייע להם".
המשגיח רבי דן סגל: "אנו לא מבינים חשבונות שמיים, אי אפשר להבין מאומה. אנו יודעים שהכל הוא לטובה. להגיד שהקדוש ברוך הוא עושה רע זה הדבר האחרון שאפשר להגיד".
האדמו"ר מצאנז: "זהו כוח הקיום וההתחזקות של כלל ישראל במשך כל הדורות, שיודעים שהכל לטובה. רק היהודים יכולים להתחזק כך, ולא אומות העולם שאינם מסוגלים להבין זאת".
המשגיח רבי דן סגל: "מה' לא תצא הרעות, אפילו אם זה נראה ומורגש מר. מספרים משל על אמא שגערה בבנה, וכשיצא הבן מהחדר שאל אותו אביו: 'האם האמא אוהבת אותך?' וענה כן. ושאל האב: 'אם כן למה גערה בך?' וכך שאל שוב ושוב. והיינו שאפילו ילד קטן מבין שלא ייתכן שהאמא שמאכילה ומשקה אותו ונותנת לו כל צרכיו תעשה לו רע. בוודאי שכך הוא כלפי שמיא. מי שיודע סוד הגלגול אין לו שום קושיות".
האדמו"ר מצאנז: "בפרשת משפטים נאמר 'ואלה המשפטים', ובזוהר נאמר 'אינון סדורין דגלגולא'. בכדי להבין את משפטי ודרכי ה' צריכים להבין סוד כל הגלגולים מתחילת הבריאה ועד עכשיו. כשיודעים זאת מבינים את כל משפטי ה'. האר"י הקדוש ועוד צדיקים ידעו והבינו בשורשי הנשמות".
המשגיח רבי דן סגל: "מה' לא תצא הרעות, ואם קשה הרי זה קשיא כמו 'שווערע תוספות'".
האדמו"ר מצאנז: "מסופר על המלבי"ם שהיה לו משל על אדם שבא לגור בעיר אחת והגיע לבית הכנסת. הוא ראה את הגבאי מחלק עליות לאנשים שונים ולא הבין את הסדר. לאחר כמה שבועות ניגש לגבאי ואמר לו: 'אני מנסה להבין את חשבונותיך ולא הצלחתי'. אמר לו הגבאי: 'בכמה שבועות אתה רוצה להבין? צריכים להיות כאן כמה שנים כדי להבין למי יש חיוב, למי יארצייט ולמי שמחה'. וכן הוא בשנות חייו של האדם בעולם. אי אפשר בכמה עשרות שנים להבין את כל תהלוכות העולם. רק מי שיודע את כל מה שמתרחש מראשית ועד אחרית יכול לראות תמונה כוללת. אמנם זהו החידוש של הדור הזה, שאף שאין מבינים כלום מתחזקים באמונה. זהו זכות האמונה הגדולה כמו שהיה במצרים. כשיש מצב של התעלות וזוכים לראות את אור ה' אין כל כך רבותא להאמין. עיקר האמונה הוא בדור שבו החושך יכסה ארץ ואז הקדוש ברוך הוא אומר 'ישראל אשר בך אתפאר'".
הגר"ש שפיגל: "ברור שהקדוש ברוך הוא תמיד מדבר איתנו, וכל יהודי נהיה מאמין. אבל עכשיו זה היה בבחינה של 'שיעור כללי', כולם למדו פה קצת".
האדמו"ר מצאנז: "אבי האדמו"ר זצ"ל היה אומר שלא מצינו בשום מקום שלפני ביאת המשיח יהיו בני ישראל במנוחה ושלווה, אדרבה. אבל כבר יצאנו ידי חובה די והותר. נתמלא כל הבגד כולו קרעים. הוא היה חוזר הרבה פעמים על כך שהיה באושוויץ בתקופה ששרפו שם כל יום כשלושים אלף יהודים רחמנא ליצלן, ולא ראה שנעשו שם בעלי תשובה. רק כשיש ניסים וישועות מתקרבים אל ה'".
המשגיח רבי דן סגל: "יש יד שמאל דוחה ויש ימין מקרבת. זה מה שאפשר לעשות בשבילם - עוד גמרא ועוד קדיש. המשגיח רבי חצקל לוינשטיין זצ"ל כשישב שבעה על אביו, נתגלה אליו אביו בחלום ואמר לו: 'תרחם עלי ותשלח לי חבילות' (האב רחמנות אויף מיר און שיק מיר פעקלעך). זה מה שאפשר לעשות לעילוי נשמתם".
האדמו"ר מצאנז: "אם אפשר לבוא בחלום ולבקש זאת, זה לבד סימן לגדלות. לא כל אחד זוכה".
הגר"ש שפיגל: "באיזה דבר צריכים בניי - האחים - להשתדל בשנה הזאת? בשטייגן של עצמם או לאחרים?"
המשגיח רבי דן סגל: "השטייגן של עצמם הרי זה בעבורם. בוודאי להוסיף בתורה, יראת שמיים וקדושה".
האדמו"ר מצאנז: "איתא במדרש 'לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים'. יש שואלים מה שייך כפליים, הרי אצל הקדוש ברוך הוא הכל בדין וחשבון מדויק ואין שום דבר מיותר. אולי יש לומר, שיש פעמים שלוקים ברוחניות אך הגשמיות הולכת טוב, ופעמים להיפך. 'לוקים בכפליים' זה כשניזוקים גם ברוחניות וגם בגשמיות, כפי שאמרו חז"ל שמאז שגלו ישראל אין ביטול תורה גדול מזה. וההתחזקות שלנו היא שיהיו גם מתנחמים בכפליים בקרוב ממש".
הגר"ש שפיגל: "אנשים סיפרו שבהלוויה הראשונה ביום רביעי הייתה קשת. מה זה אומר?"
האדמו"ר מצאנז: "שזה שייך לכלל ולא לפרט".
המשגיח רבי דן סגל: "הם הצילו על ידי זה את הרבים. היום כולם צדיקים גדולים. אחרי הגלות הארוכה הזאת כולם צדיקים".
האדמו"ר מצאנז: "כיום לא מודדים את הצדיקים לפי הדורות ההם, אף שבוודאי צריכים לשאוף לגדלות. אבל מי שעושה מה שביכולתו כבר נחשב לצדיק".
לאחר דברי החיזוק קם האדמו"ר מצאנז ובירך את המשפחה בברכת "המקום ינחם אתכם". הוא פנה למשגיח רבי דן סגל ואיחל לו "שנתראה מתוך שמחות", ולאחר מכן נכנס לעזרת נשים כדי לנחמן בדברי נוחם וחיזוק.
