מקור במשרד החוץ הטורקי לרויטרס: שר החוץ ערך שיחת טלפון עם חברים בצוות המו"מ האמריקני, ודן עמם בהתפתחויות בשיחות בין ארה"ב לאיראן
מרוץ נגד הזמן: מאגרי הנפט של איראן על סף מילוי ואלו ההשלכות
איראן צפויה להשתמש במכליות עוגנות או נעות כאחסון צף. זה מסביר את התנועה הימית המתמשכת במצרי הורמוז למרות המצור. אך מומחים אומרים כי הפתרון הזה לא יעיל ועלול לגרום נזק
מיצר הורמוז צילום: שאטרסטוק
מאז תחילת המצור הימי האמריקאי על נמליה ב-13 באפריל, איראן נכנסה למבחן כלכלי וטכני רגיש מאוד, לא רק מבחינת אופן מכירת הנפט שלה, אלא גם בפני דילמה נוספת הקשורה לסוגיית אחסונו.
הבעיה אינה עוד רק נפח הייצור, אלא המהירות שבה המאגרים מתמלאים, וזה הרגע שבו המשבר הופך מלחץ כלכלי לסיכון טכני לשדות עצמם.
על פי מומחים ששוחחו עם אל-ערביה, המצור מאיים לשבש כ-2 מיליון חביות ביום של יצוא נפט איראני, שרובו מועבר לסין.
לעומת זאת, איראן מייצרת כ-3.5 מיליון חביות ביום, בעוד שבתי הזיקוק המקומיים שלה צורכים כ-2 מיליון חביות ביום.
משמעות הדבר היא שעודף הנפט שצריך לייצא או לאחסן הוא כ-1.5 מיליון חביות ליום, ועשוי לעלות או לרדת בהתאם לרמת הייצור בפועל ולפעילות בית הזיקוק, כך על פי רויטרס.
אם העודף היומי יהיה כ-1.8 מיליון חביות, אז 30 מיליון חביות יתמלאו תוך 16-17 ימים. זו הסיבה שחלק מהאנליסטים דיברו על סוף אפריל כנקודת לחץ מוקדמת, לאו דווקא כנקודת קריסה מוחלטת.
איראן צפויה להשתמש במכליות עוגנות או נעות כאחסון צף. זה מסביר את התנועה הימית המתמשכת במצרי הורמוז למרות המצור. דיווחים אחרונים מצביעים על כך שמכליות איראניות או קשורות לאיראן הצליחו לעקוף את ההגבלות, וכי חלק מהספינות ניתקו את אותות המעקב שלהן או בחרו בדרכי התחמקות. אבל אחסון צף אינו פתרון אסטרטגי. הוא יקר ופגיע לגילוי ויירוט.
זה דורש גם ביטוח וסיכוני ניווט. חשוב מכך, זה לא פותר את בעיית הייצור אם המצור יימשך והיציאות לים יישארו סגורות.
אם המיכלים יתמלאו, איראן תמצא את עצמה מול שלוש אפשרויות, כולן קשות: ראשית, הפחתה הדרגתית של הייצור כדי להקטין את העודף היומי; שנית, סגירת בארות או שדות אם אין עוד קיבולת אחסון; שלישית, סיכון מכירת כמויות בשיטות עקיפות במחירים מוזלים ועם עלויות ביטוח ומשלוח גבוהות יותר.
יש לציין כי סגירת בארות, במיוחד אם נעשית מהר מדי או למשך זמן רב מדי, עלולה לפגוע בלחץ המאגר ולהקשות על שיקום הייצור בהמשך.
נראה שמשבר הנפט של איראן כבר אינו קשור לכמות החביות שהיא מייצרת, אלא לתקופה שבה היא יכולה לייצר מבלי למכור!
הערכות מצביעות על כך שתקופה זו עשויה לנוע בין 16 ימים לחודשיים, ואולי גם לשלושה חודשים, אם טהרן תסכים לקיצוץ מוקדם ומסודר בייצור.
אבל מה שבטוח הוא שהחסימה, אם תימשך ביעילות, תעביר את הלחץ מהשוק אל השדות, שיהפכו ל"שדות מתים", כפי שמתארים אותם חלק מהמומחים.
