שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
קרעי הפיץ בישיבת הממשלה את “מילון הדיפ-סטייט”: ״משקף מציאות מוכרת״
בחוברת שחילק לשרים מוצגים מונחים משפטיים כמו “מניעה משפטית” ו“בחינה משפטית” ככלים לעיכוב החלטות ממשלה; במערכת המשפטית מזהירים מהעמקת הפגיעה באמון ובגבולות הסמכות
השר קרעי במליאה צילום: Yonatan Sindel/Flash90
שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, חילק היום (ראשון) במהלך ישיבת הממשלה חוברת סאטירית בשם “מילון הדיפ-סטייט השלם”, המציעה פרשנות ביקורתית למונחים נפוצים בשפה המשפטית-ממשלתית. לדברי השר, החוברת נועדה להמחיש כיצד מנגנונים משפטיים משמשים, לטענתו, לעיכוב ולעיתים אף לסיכול החלטות של הדרג הנבחר.
המהלך מצטרף לשורת עימותים מתמשכת בין שרים בממשלה לבין מערך הייעוץ המשפטי, על רקע מחלוקות סביב גבולות הסמכות של היועצים המשפטיים מול החלטות מדיניות.
החוברת כוללת שורה של ערכים המוצגים באופן סאטירי. כך למשל, הביטוי “הנושא נמצא בבחינה משפטית” מוגדר בה כשלב ראשוני במנגנון עיכוב, שנועד “להכניס את ההחלטה למסלול המתנה בלתי מוגבל בזמן”, עד שתאבד מהרלוונטיות שלה.
המונח “מניעה משפטית” מתואר כ”גביע הקדוש של הדיפ-סטייט”, ולפי החוברת מדובר בכלי בעל השפעה מהותית על החלטות ממשלה, שלעיתים פועל בפועל כמעין וטו, גם ללא הכרעה שיפוטית פורמלית.
גם הביטוי “נדרש תיקון חקיקה” מוצג באופן ביקורתי כדרך לדחיית יוזמות ממשלתיות לפרקי זמן ארוכים, באמצעות העברתן למסלול חקיקה מורכב ותלוי גורמים רבים. לפי החוברת, לעיתים עצם הדרישה לתיקון חקיקה משמשת כחסם אפקטיבי גם כאשר קיימת סמכות ביצועית.
ערך נוסף, “בניגוד להנחיות היועמ״ש”, מוצג כאמצעי סיכול מרכזי, המתואר בחוברת כסעיף בלתי כתוב המאפשר עצירת מהלכים ממשלתיים באמצעות קביעה של אי־סבירות משפטית או חריגה מהנחיות פנימיות.
בין הערכים הנוספים מופיע גם “שיקול דעת משפטי”, המוגדר כמונח גמיש המשתנה בהתאם לנסיבות ולפרשנות, וכן “עמדה מקצועית”, המתוארת ככיסוי ניטרלי להכרעות בעלות משמעות ציבורית רחבה.
שר התקשורת שלמה קרעי אמר כי “הציבור בוחר ממשלה כדי שתמשול ותבצע מדיניות, אך בפועל אנו נתקלים שוב ושוב במנגנון שמעדיף לעכב ולמסמס באמצעות שפה משפטית”. לדבריו, “הספרון נכתב בהומור, אך הוא משקף מציאות שמוכרת לכל שר”.
