שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
גזירה נוספת: דרישה לקיזוז רטרואקטיבי מישיבות על בחורים חייבי גיוס
בהנחיית הייעוץ המשפטי נשלחו דרישות קיזוז לשנים 2024-2025; מנהלי המוסדות טוענים כי פעלו בתום לב ונערכים למאבק משפטי
בחורי ישיבה בלימודם צילום: שוקי לרר
משרד החינוך דורש קיזוזים רטרואקטיביים מישיבות וכוללי אברכים, לאחר שבהנחיית הייעוץ המשפטי של האגף למוסדות תורניים בוצעו הצלבות מידע, שבמסגרתן אותרו תלמידים שהוגדרו כמושעי או עריקי צה"ל. בעקבות זאת נשלחו מכתבים לעשרות מוסדות, בהם נדרשים המנהלים להשיב כספים שהועברו בגין אותם תלמידים לאורך חודשים רבים בשנים 2024-2025.
במכתבים, שנשלחו לראשי הישיבות ומנהלי המוסדות, פורטו שמות התלמידים, תקופות הדיווח והסכומים שנצברו, אשר מתוארים על ידי גורמים המעורים בנושא כ”משמעותיים מאוד”. עוד צוין כי על המוסדות להגיש את התייחסותם עד ליום 8 במאי 2026.
במקביל לדרישה, מתארים מנהלי הישיבות קו הגנה מרכזי, כפי שנוסח גם בפנייה שהופצה ביניהם: לטענתם, הם פעלו לאורך כל התקופה בתום לב ובהסתמך על רשימות תלמידים רשמיות שהונפקו להם, והמשיכו לתמוך בתלמידים עד לסוף שנת 2025.
עוד נטען כי אין בידי המוסדות כלים לדעת מי מהתלמידים מוגדר כעריק מצה”ל, וכי הדרישה להשבת הכספים אינה ישימה בפועל, בין היתר משום שמדובר במלגות מחיה חודשיות נמוכות שניתנו לאברכים לאורך זמן, ואינן ניתנות להשבה בדיעבד.
בנוסף מדגישים המנהלים כי לא ניתן לקזז את הכספים מהתלמידים עצמם, ולכן העברת הנטל במלואו אל כתפי המוסדות יוצרת, לדבריהם, “מצב בלתי סביר ובלתי ראוי”.
עמדות אלו גובשו על רקע המכתב שהופץ, ובו הובהר כי לצד ניסיונות שנעשו במישור הפוליטי לדחות את המהלך, נערך איגוד מנהלי הישיבות למאבק משפטי באמצעות עורך דין, ובימים אלו מגובשת חוות דעת שתשמש את המוסדות בהגשת תגובה רשמית למשרד החינוך.
