שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
“צר לי לומר זאת”: מה שנשיא פינלנד חשף על המלחמה הדהים את וושינגטון
נשיא פינלנד מציג נתונים מזעזעים על אבדות רוסיה באוקראינה, ומסכם: “צר לי לומר זאת, אבל אירופה זקוקה לאוקראינה יותר מאשר אוקראינה זקוקה לאירופה”
צבא רוסיה צילום: משרד ההגנה הרוסי
נשיא פינלנד, אלכסנדר שטוב, הציג השבוע בפני מוסד ברוקינגס בוושינגטון תמונה חסרת תקדים מהחזית האוקראינית: מאז דצמבר האחרון הורגת אוקראינה בין 30,000 ל-35,000 חיילים רוסים מדי חודש. 95 אחוז מהאבדות האלה נגרמות על ידי רחפנים, ויחס ההרוגים בשדה הקרב עומד על חמישה חיילים רוסים לכל חייל אוקראיני שנופל.
שטוב, שמדינתו חולקת גבול של למעלה מ-1,300 קילומטר עם רוסיה, לא ניסה לרכך את המספרים. “צר לי להיות מרוכז כל כך במתמטיקה המקאברת הזאת”, אמר, “אבל זו המציאות”. לדבריו, שנת 2025 הייתה שנת ההתשה: רוסיה כבשה פחות מאחוז אחד משטח אוקראינה תמורת 400,000 אבדות, קצב של 157 חיילים מתים לכל קילומטר מרובע שנכבש. לפי חישוב זה, כיבוש יתרת הדונבאס ידרוש מרוסיה 800,000 אבדות נוספות.
הנתונים של שטוב מקבלים אישוש עצמאי. המטה הכללי האוקראיני פרסם כי במרץ 2026 בלבד נרשמו 35,351 אבדות רוסיות, עם 96 אחוז ייחוס לכלי טיס בלתי מאוישים. שיא המלחמה. באותו חודש, לראשונה מאז פברואר 2022, יצאו מאוקראינה לעבר רוסיה יותר רחפנים וטילים מאשר בכיוון ההפוך.
מאחורי המספרים עומדת מהפכה טכנולוגית שאיש לא ניבא בקנה מידה הזה. ב-2022 נכנסה אוקראינה למלחמה עם פחות ממאה רחפנים. ב-2025 ייצרה 4.5 מיליון. מכון המחקר הבינלאומי IISS מגדיר את אוקראינה כ”מדגרת קרב” לשלחי”ם, מעבדה פעילה שבה המלחמה עצמה היא מנוע הפיתוח. רחפן תקיפה עולה פחות מאלף דולר. הנשק שהוא מחליף עלה כמה עשרות מונים יותר.
לצד הלחץ הקרבי, נמצאת גם בעיית הגיוס הרוסית. מוסקבה שאפה לגייס 409,000 חיילים ב-2026. בפועל, לפי נתוני יוזמת “רוצה לחיות” האוקראינית, הקצב עומד על כ-940 גיוסים ביום, כלומר גירעון של כ-65,000 חיילים מהיעד, ולפני שמחשבים את האבדות הקרביות.
שטוב סיים בדברים שנשמעו חריגים מפי מנהיג אירופי: “אירופה זקוקה לאוקראינה יותר מאשר אוקראינה זקוקה לאירופה”. הכוונה אינה רגשית בלבד. כל ידע שדה שנצבר בחזית, כל דוקטרינת רחפן שפיתחה אוקראינה בדם, הם שיעורים שצבאות נאט”ו יצטרכו עשורים כדי ללמוד בדרך אחרת. “אם רוסיה תנצח”, אמר, “האיום הזה יעמוד מחר על גבולות פולין ורומניה”.
