סנקציות חדשות נגד מתנחלים ונגד ההתנחלויות צפויות לעבור באיחוד האירופי בתקופה הקרובה, כך אומר היום ל-N12 גורם אירופי בכיר שבקיא בפרטים, וכך עולה גם משורה של הצהרות פומביות של בכירים באיחוד. הצעדים מגיעים לאחר שניסיון לבטל את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי נבלם בשבוע שעבר
גולדמן זאקס: המצור על איראן מוחק 14.5 מיליון חביות ביום מהשוק
נתון חסר תקדים שפורסם אתמול מגלה שהמחסור הנפטי כבר פוגע בעולם כולו, לא רק בטהראן. האם לטראמפ נגמר הזמן לפני שלאיראנים ייגמר?
מיכלית נפט: אילוסטרציה צילום: pixabay
בנק ההשקעות גולדמן זאקס פרסם אתמול הערכה מדאיגה: הייצור במפרץ הפרסי צנח בכ-14.5 מיליון חביות ביום, פי 1.5 מהמחסור שיצרה מגפת הקורונה בשיאה. הנתון מציב בפני העולם שאלה שאיש לא ממהר לשאול בקול: מי ישבר קודם, איראן או שוק האנרגיה הגלובלי.
הניסיונות לסגור את הפער נכשלים במספרים. ממשלות משחררות 3.5 מיליון חביות ביום ממאגרי החירום האסטרטגיים שלהן. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות דוחפות עוד 6 מיליון חביות בנתיבים חלופיים. בתי זיקוק ברחבי העולם הורידו הילוך וצמצמו צריכה. ואחרי כל זה, חסרות עדיין למשק העולמי מעל 5 מיליון חביות בכל יום, בעוד המחסנים מתרוקנים בקצב מהיר מהמתוכנן.
הנזק אינו רק בעיה של ברז שאפשר לפתוח. כ-80 מתקני נפט ניזוקו מאז פרוץ הלחימה, ושליש מהם במצב קשה שידרוש זמן רב לתיקון. מעבר לכך, החשש ממוקשים ימיים במצר הורמוז מרחף מעל כל תרחיש של הסדר: גם אם המצר ייפתח מחר בבוקר, המחסור לא ייעצר מיד.
על רקע זה, גם ההצלות הנפטיות ארוכות הטווח נראות רזות. תעשיית פצלי השמן האמריקאית, שנחשבה לכרית ביטחון מרכזית, כבר אינה צומחת בקצב של פעם. נורווגיה וברזיל הגיעו לתקרת היכולת שלהן. ואת היכולת הרזרבית הפנויה של כלל מדינות הנפט בעולם מעריכים בכ-1.5 מיליון חביות ביום בלבד, טיפה בים אל מול הפער האמיתי.
המסקנה המתבקשת היא שהמצור לוחץ לא רק על איראן. גם טראמפ פועל עם שעון עצר, ויצטרך להכריע בקרוב האם הוא הולך להסלמה נוספת, או שמחסור הנפט הגלובלי הוא בדיוק הלחץ שיביא את שני הצדדים להסכם.
