גיא ורון: האזעקה בצפון: כתוצאה מכטב"ם ששוגר לעבר כוח צה"ל בלבנון
באיראן נערכים למרי אזרחי: מיליון משרות נעלמו והמחירים מזנקים
פגיעה בכ-20 אלף מפעלים, אינפלציה דוהרת וזינוק חד במחירי המזון מציבים מיליונים על סף עוני | האם המצב יוביל להתקוממות ומרי אזרחי שיפיל את המשטר הרצחני באיראן?
הפגנות באיראן צילום: ג'מיני גוגל
המלחמה והסנקציות מכות בכלכלה האיראנית בעוצמה חסרת תקדים, והנתונים שנחשפים כעת מציירים תמונה חריגה בחומרתה. בynet דווח כי מאות אלפי אזרחים כבר איבדו את פרנסתם, ומיליונים נוספים נמצאים בסיכון מיידי, כאשר מנועי הייצור המרכזיים של המדינה נפגעים בזה אחר זה.
לפי ההערכות, כ-20 אלף מפעלים נפגעו במתקפות בשבועות האחרונים, נתון שמייצג כ-20% מיחידות הייצור במדינה. בין המתקנים שנפגעו נמצאים מפעלי פלדה, פטרוכימיה, אלומיניום, מלט ואפילו תעשיית התרופות, כולל אחד הגופים הפרמצבטיים הגדולים באיראן. הפגיעה הזו משתקת שרשראות אספקה שלמות וגוררת עליות מחירים רוחביות כמעט בכל תחום.
ההשלכות בשטח חריפות במיוחד. מחירי המזון הבסיסי זינקו בתוך זמן קצר בעשרות אחוזים. מחיר העוף קפץ בכ-75% בתוך חודש אחד בלבד, בשר בקר וכבש התייקרו בכ-68%, ומוצרי חלב רשמו עלייה של כ-50%. במקביל, תעשיות שלמות כמו ייצור שטיחים מסורתי נמצאות על סף קריסה, בעוד מפעלים מתקשים אפילו להשיג חומרי אריזה בסיסיים.
בשוק העבודה המצב מדאיג לא פחות. לפחות מיליון משרות כבר אבדו באופן ישיר, אך ההערכות מדברות על סיכון של 10 עד 12 מיליון משרות, כמעט מחצית מכוח העבודה במדינה. בתוך 60 ימים בלבד הוגשו כ-147 אלף בקשות לדמי אבטלה, פי 3 מהתקופה המקבילה אשתקד.
בynet פורסם עוד כי המצוקה הכלכלית פוגעת גם במבנה החברתי. נשים רבות, שהתפרנסו מעבודה מרחוק, איבדו מקור הכנסה בעקבות שיבושי האינטרנט ברחבי המדינה. חלק ניכר מבקשות האבטלה מגיע דווקא מהן, כאשר פלטפורמות מקומיות אינן מצליחות להחליף את השירותים הבינלאומיים שנחסמו.
המשבר הנוכחי מגיע על רקע חולשה כלכלית מתמשכת. ההכנסה לנפש ירדה מכ-8000 דולר ב-2012 לכ-5000 דולר בלבד בשנים האחרונות, והאינפלציה השנתית הרשמית עומדת על כ-72%, כאשר בפועל מחירי מוצרי הבסיס עולים אף מעבר לכך. לפי הערכות בינלאומיות, עד 4.1 מיליון בני אדם נוספים עלולים להידרדר מתחת לקו העוני.
למרות הנתונים הקשים, הנהגת טהרן ממשיכה להמר על יכולת העמידה של הכלכלה המקומית, שהתמודדה במשך שנים עם סנקציות. אחד הקלפים המרכזיים שבידי המשטר הוא השליטה במצר הורמוז, המשמש כלי לחץ אסטרטגי מול המערב. ההנחה היא כי אם הלחץ הכלכלי יימשך, הצד השני יהיה זה שייכנע ראשון, אך בינתיים, האזרחים הם אלו שנושאים במחיר הכבד.
