ליאור באקאלו: ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את מתווה הפיצויים לעסקים עבור נזקי "שאגת הארי" והוא צפוי לעלות בשבוע הבא לאישור במליאת הכנסת
מבקר המדינה מתריע על אובדן משילות מוחלט בנגב
דוח מבקר המדינה מצביע על החמרה חמורה באובדן המשילות בנגב, עלייה בפשיעה ופגיעה בתשתיות ובביטחון, לצד אזהרה מתופעת "הפלסטיניזציה" והיעדר טיפול ממשלתי מתואם
הפזורה הבדואית צילום: פלאש 90
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חריף על מצב המשילות בנגב, שבו נקבע כי חלה החמרה משמעותית בשנים האחרונות, עד כדי "תמונת מצב מדאיגה במיוחד" ואיום אסטרטגי על מדינת ישראל.
בדוח מתריע המבקר מפני תופעת ה"פלסטיניזציה" של האוכלוסייה הבדואית בנגב, כאשר לפי הערכת השב"כ כ-22% מהאוכלוסייה הבדואית באזור הם בעלי זיקה פלסטינית. במקביל, אוכלוסיית הפזורה, המונה בין 70 אלף ל-90 אלף נפש, ממשיכה לגדול ולהתבסס מחוץ ליישובים מוכרים ובמבנים בלתי חוקיים, בעוד חלון ההזדמנויות להסדרת ההתיישבות הולך ונסגר והקונפליקט מול המדינה מעמיק.
המבקר מצביע על כשל "מערכתי ורחב היקף", הכולל עלייה בפשיעה, פגיעה מתמשכת בתשתיות, כשלי אכיפה והיעדר גוף ממשלתי מתכלל. לדבריו, משרדי הממשלה מתקשים לסייע בפתרון הבעיה, קיים חוסר תיאום בין הגופים השונים, ונגרמת פגיעה חמורה בתחושת הביטחון האישי ובאמון הציבור בגופי האכיפה.
עוד עולה מהדוח כי קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור דמי חסות וסובלים מסחיטה באיומים, גניבות ציוד ופגיעה באתרי בנייה - ולעיתים אף חוששים להגיש תלונות. בנוסף, נרשמו עשרות פגיעות בתשתיות של חברת החשמל ושל מקורות, לצד חיבורים פיראטיים, עקיפת מונים ונזקים שהצטברו לאורך השנים להיקף של מיליארדי שקלים.
בהיבט הביטחוני מצביע הדוח על שורה של ליקויים חמורים. בין היתר תועדו מקרים של תושבים מהפזורה שצילמו אזורים סמוכים לבסיס חיל האוויר בנבטים והפעילו רחפנים בתוך שטח הבסיס. עוד צוין כי ירי של בדואים פגע בכנף של מטוס בבסיס, וכי תושבים יכולים להגיע לקרבה משמעותית למתקן ולצפות בפעילותו - עד כדי כך שבמקרים מסוימים אף תולים כביסה על גדרות הבסיס. בנוסף, תועדו רעיית צאן סמוך לבסיס ופגיעה בגדר ההיקפית, וכן מקרה שבו הוגש כתב אישום נגד תושבת מהפזורה שנקשרה לגורמי מודיעין איראניים ואספה מידע על הבסיס.
המבקר מציין כי ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לא התכנסה בשנתיים האחרונות, וכי פעולות אכיפה בתחומים מסוימים כמעט ואינן מתקיימות. עוד הדגיש כי רשויות האכיפה מתקשות לפעול ביישובים מסוימים ולעיתים נמנעות מכניסה אליהם ללא ליווי משטרתי.
בסיכום קבע אנגלמן כי אובדן המשילות בנגב "אינו תופעה נקודתית אלא כשל מתמשך ורחב היקף", והזהיר כי ללא שינוי עומק בגישה הממשלתית המגמה השלילית צפויה להימשך. הוא קרא לראש הממשלה למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות כוללת ויוודא את יישומה.
מלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמסר בתגובה כי מדובר ב"דו"ח מגמתי ומנותק" הכולל נתונים מסולפים. לדבריהם, הנתונים בפועל מצביעים על שיפור משמעותי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים (מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום), עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום (מ-2,782 ל-3,212), הרחבת כיתות הכוננות מ-2 ל-74 עם 892 מתנדבים, עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים (מ-2,862 ל-4,946), וזינוק של 317% בהגשת כתבי אישום נגד פרוטקשן (מ-36 ל-150).
בלשכת השר הוסיפו כי "מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים - העובדות מדברות בעד עצמן", והדגישו כי הפעולות להחזרת הביטחון והמשילות בנגב נמשכות.
