ניצן שפירא: מנכ"ל משרד הביטחון ברעם לראשי התעשיות הביטחוניות הגדולות: "אנחנו במצב חירום מתמשך. יש להמשיך ולהאיץ את קצב ייצור חימושי האוויר והיבשה, כדי להגיע לעצמאות ייצור ישראלית"
נשיא איגוד הסטודנטים היהודים של גרמניה שהותקף: "אני לא מסיר את הכיפה"
רון דקל, נשיא איגוד הסטודנטים היהודים של גרמניה ספג התעללות מילולית בשל חבישת כיפה. סרטון של התקרית הפך ויראלי, הוא הותקף ברשתות, ואנשים ארבו לו מחוץ לבית הכנסת. דקל מדבר על מה שקרה לו מאז שהחל להזדהות באופן גלוי כיהודי
משטרה בגרמניה צילום: שאטרסטוק
נשיא איגוד הסטודנטים היהודים בגרמניה רון דקל, ספגת התעללות מילולית ברחוב ביום חמישי האחרון בברלין. מאות אלפי אנשים ראו את סרטון התקיפה שבינתיים נמחק מהרשת. דקל התראיין לעיתון היהודי הגרמני Juedische-Allgemeine.
מה בדיוק קרה?
"הייתי בבונדסטאג עם חבר נוסף באיגוד הסטודנטים היהודים של גרמניה כדי לדבר על אנטישמיות. בדרך חזרה, ממש בקריית הממשלה, מכונית עם מוזיקה רועשת הגיעה אלינו ועקבה אחרינו בקצב הליכה. היו בה שתי נשים צעירות. הנהגת צעקה "שחררו את פלסטין" ו"לעזאזל ישראל" וסימנה קללה".
האם דיווחת על התקרית?
"כן, חבר הגיש תלונה, וגם פרסמתי את הסרטון באינסטגרם, שם הוא עורר תגובות רבות. אנשים גם פנו אליי, העליבו אותי ואיימו עליי למחוק את הסרטון. בסופו של דבר, הסרטון דווח ככל הנראה לעתים כה קרובות עד שהפלטפורמה מחקה אותו בעצמה".
ההודעות המאיימות לא היו הדבר היחיד שקרה
"ביום שבת השתתפתי באירוע במרכז קהילתי יהודי. לאחר מכן החלטנו לצאת להליכה. כשיצאנו מבית הכנסת, אישה ניגשה אליי וצעקה עליי למחוק את הסרטון. העובדה שהיא התעמתה איתי הפתיעה אותי, ורק מאוחר יותר הבנתי שהאישה בוודאי הייתה הנהגת שהתעללה בנו מילולית יומיים קודם לכן. לאחר מכן צפיתי שוב בסרטון ועכשיו אני בטוח שזה היה אותו אדם".
האם היא הייתה לבד?
"לא, ברקע עמדו כמה צעירים ליד מכונית, כנראה לאחר שחיכו איתה מול בית הכנסת. לא חזרתי לבית הכנסת לאחר מכן, אבל חבריי, שחזרו לשם לאחר הליכה ארוכה, סיפרו לי שהאישה עדיין ישבה בבית הקפה מעבר לרחוב, שממנו ניתן לראות את הכניסה לבית הכנסת. לאחר מכן היא הלכה לשם וניסתה לשכנע את המאבטחים להכניס אותה. הרב שנכח במקום היה עד לכך ולבסוף ביקש להרחיק את האישה מבית הכנסת".
איך אתה מסביר את האפשרות שהאישה ידעה איפה אתה נמצא?
"זו תעלומה בשבילי, וכמובן שזה גורם לי לאי נוחות. המשרד שלנו נמצא באזור, ואני מרבה ללכת לשם - כמעט תמיד לובש את חולצת אגודת הסטודנטים שלי וכיפה. אולי מישהו שהכיר אותה ראה אותי שם בעבר. אבל כל זה רק ספקולציות. דיווחתי על האירוע ומקווה שהמשטרה תחקור. אני בהחלט לא מרגיש בטוח יותר. כשאני בחוץ ברחוב, אני כל הזמן מסתכל סביב".
באיזו תדירות אתה חווה עוינות כזו?
"התחלתי לחבוש כיפה בגלוי בתחילת השנה. מאז, משהו קורה כל הזמן. בשבת הזו, למשל, אחרי התקרית מול בית הכנסת, ספגתי גידופים אנטישמיים מעוברים ושבים במהלך ההליכה שלנו. אני לא יכול לתעד את רוב התקריות. בדרך כלל, אנשים פשוט צועקים משהו כשאני עובר לידם. אני חושב שהסרטון של התקרית ביום חמישי הפך ויראלי בין היתר משום שזו דוגמה נדירה למה שהוא חלק מחיי היומיום שלנו. מכיוון שהמכונית עקבה אחרינו בערך דקה לפני כן, הצלחתי לצלם את הסיטואציה. עשיתי את זה גם כדי להגן על עצמי. מאז שהתחלתי לחבוש כיפה, אני במעין מצב של הגנה עצמית בסיסית".
מדוע החלטת לחבוש כיפה למרות הסכנות?
"יש לכך סיבות רבות. יש לזה משמעות דתית עבורי. אבל זה גם פגע בתחושת הצדק שלי שבשנת 2026 ייעצו ליהודים בגרמניה לא להיות גלויים כיהודים. אני לא רוצה להסתתר. ועכשיו יש לא מעט צעירים יהודים שגם הם כבר לא רוצים לעשות את זה ועונדים בגלוי סמלים יהודיים".
