גיא ורון: חיל האוויר יירט 2 מטרות: אחת בעקבות ההתרעות שהופעלו על חדירת כטב"ם באזור משגב עם ולעבר מטרה אווירית חשודה שזוהתה במרחב בו פועלים כוחות צה"ל בדרום לבנון
"תראי כמה בנים יש לך": כשמאות בנים עמדו והצדיעו לאמא הגב' שפיגל
עשרה ימים של חיפושים במצולות הסתיימו בטרגדיה נוראה | רגע אחרי שקמו מהשבעה על שני הבנים, התכנסו מאות הבוגרים להבטיח את עתיד הישיבה של הגר"ש שפיגל | המעמד המרטיט מול "אם הבנים" וההחלטה: "לא ניתן לישיבה לקרוס" | צפו בתיעוד
כינוס הבוגרים בישיבת הגר"ש שפיגל צילום: קובי הר צבי
זה לא היה נראה כמו ערב גיוס רגיל. באולם טשכנוב ברמת שלמה, האוויר היה סמיך מתערובת בלתי אפשרית של שכול נורא ואהבה שאינה תלויה בדבר. מאות בוגרים, חלקם עם שיער שיבה שכבר שכחו מזמן את ימי חבישת הספסלים, התייצבו אתמול בערב למשימה הכי חשובה של חייהם: להחזיק את הישיבה על קו הבריאות.
רגע השיא של הערב לא נרשם בנאומים חוצבי להבות, אלא דווקא בשקט שאחריו. המנחה, הרב אבא טורצקי, ביקש מהקהל לעמוד. הוא פנה לרבנית שושנה שפיגל שתחי', שזכתה ממנו לכינוי המצמרר "אם הבנים", ואמר לה בקול חנוק: "תפתחי את המחיצה, אמא. תסתכלי על הילדים שלך. תראי כמה בנים יש לך".
במשך דקות ארוכות עמדו מאות הבוגרים בספונטניות, מוחאים כפיים לאישה שאיבדה שני בנים בבת אחת, אך מסרבת לתת לבית המדרש ליפול. אותה אישה שבוגרי הישיבה מעידים עליה כי הם מוצאים אותה בשש בבוקר מנקה את השירותים ואת היכל הישיבה, רק כדי שיוכלו ללמוד בנחת לפני שהיא יוצאת ליום עבודתה בסמינר.
הרב שלמה שפיגל, שרק שעות ספורות קודם לכן עוד ישב על הארץ, נראה כמי ששואב את כוחו מהתורה עצמה. הוא הודה למנהלי היחידות המיוחדות של זק"א ולרב חיים אוטמזגין, על עשרה ימי חיפושים שהפכו לימים נוראים.
בין היושבים בשולחן המזרח ניתן היה לראות את גדולי ראשי הישיבות, הגאון רבי יהושע אייכנשטיין ר"י יד אהרן והגאון רבי דוד כהן ר"י חברון, שהגיעו להעניק תמיכה ולהביע הערכה למפעל החיים הייחודי הזה. הם באו להזכיר את מה שמרן הגר"ג אדלשטיין זצ"ל הורה לרב שפיגל: "בשום פנים אל תעצור, תמשיך להיות בית לאותם בחורים שאין להם מקום אחר".
הסיפור של ישיבת שפיגל הוא סיפור של תקווה והליכה עד הסוף. בשנתיים האחרונות הישיבה עומדת על רגליה בלבד, ללא גב כלכלי, כשהרב שפיגל נושא את כל העול על כתפיו. הבוגרים, שראו את הרב זוכר כל אחד מהם בשמו גם אחרי 26 שנה, החליטו שזה נגמר. "אנחנו לא ניתן לרבנית לנקות כל בוקר, אנחנו לא ניתן לישיבה לקרוס", נאמר שם שוב ושוב.
במרכז הערב עמד הבן הקטן למשפחת שפיגל, שסיים מסכת לעילוי נשמת אחיו יששכר דוב ואברהם ישעיהו זצ"ל. הקדיש שנאמר לאחר מכן לא הותיר עין אחת יבשה, אך הוא היה גם קדיש של תקווה. הגר"ש שפיגל שיתף את הנוכחים במילים שאמר לבניו על חוף הים ובחלקת הקבר: "יש לכם בית חדש בגנזי מרומים, אבל הבית שלכם כאן, הישיבה, חייבת לעמוד על הרגליים. היא תהיה הזיכרון שלכם, והנחמה האמיתית שלי".
המסר שיצא מאולם טשכנוב הוא חד וברור: הנחמה היחידה של משפחת שפיגל היא הישיבה. זהו "הבן השלישי" שחייב להמשיך לחיות, ולהחיות.
אלפי בוגרים כבר התגייסו. עכשיו תורכם להיות חלק מהנחמה הזו. מצילים את מפעל החיים מהמצולות ומבטיחים את עתיד הישיבה. אני גם רוצה להשתתף בנחמה ולתרום עכשיו לחץ כאן
