ניצן שפירא: חיל האוויר יירט רחפן ששוגר לעבר הכוחות בדרום לבנון, רקטה ורחפן נוספים ששוגרו נפלו בסמוך למרחב - אין נפגעים
פרשת אמור תשפ"ו, מתח גבוה, יקב טוליפ
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: מובדרה מתח גבוה, יקב טוליפ
יקב טוליפ צילום: שרגא גבהרד
פרשת אמור תשפ"ו, מובדרה מתח גבוה, יקב טוליפ
למאמר של השבוע ישנם שלושה גורמים:
א. בפרשת השבוע יש את כל מועדי ישראל.
ב. בהפטרה של שבוע שעבר נאמר: "הנה ימים באים נאום ה', וניגש חורש בקוצר, ודורך ענבים במשך הזרע, והטיפו ההרים עסיס" (עמוס ט/יג). העסיס של ההרים הוא לא תוצרת של חורש וקוצר. חורש וקוצר אלה מלאכות שעושים בתבואה. בהרים נוטעים כרמים, ממילא הנביא מתאר שפע שיצמיחו כרמי ארץ ישראל.
ג. סיפור של אבי שיחיה. אני מתחיל דווקא בסיפור. יש לו חבר או מכר שעושה יין בעצמו, לא למטרת רווח, אלא הוא טוען שזה חסכוני. יש לו משפחה גדולה, ברוך ה', וכולם אוהבים יין, כך שנגמר בקלות בקבוק בכל סעודה בשבת. זאת אומרת שכל שבת ממוצעת, אם אין אורחים, נגמרים שלושה בקבוקי יין. יש חמישים ושתים שבתות בשנה, זאת אומרת כמאה ששים בקבוקים בשנה. בראש חודש לפעמים עושים ברכת המזון על הכוס, אבל אין צורך להחשיב אותו, כי זה רק לפעמים ורק כוס אחת. בליל הסדר כל ארבע הכוסות של כולם זה רק יין, זה אומר עוד כעשרה בקבוקים. עוד שני בקבוקים בכל יום של חול המועד, ושלושה בחג האחרון, זה שלושה עשר בקבוקים. חג סוכות כנל, שלושה ביום הראשון, שלושה ביום האחרון ושנים בכל יום של חול המועד, זה שמונה עשר בקבוקים. חג השבועות שלושה, יומיים ראש השנה זה ששה בקבוקים. לפעמים יש מסיבה כגון יום הולדת לסבא, מפגש משפחתי בלג בעומר וכדומה. באים כל הנשואים, ממוצע של שני אירועים כאלה בשנה. בכל אירוע כזה נפחתים ששה בקבוקים. זה לא הרבה, מדובר על יותר מעשרים מבוגרים. כלומר עוד שנים עשר בשנה. סך הכל כמאתיים ועשרים בקבוקים בשנה.
למדתי לעשות יין, מספר האיש, ויש לי מחסן בנוי בצד צפון של הבית, שחלקו חצוב בצלע ההר, כך שתמיד קריר בו. יש שם תנאים של יקב בלי הוצאות מזגן, למעט כמה שבועות הראשונים של התסיסה, זה ממש באמצע הקיץ החם. איני אוהב את היין בשנים עשר שקלים, תמיד קניתי יין בסביבות מאה שקלים לבקבוק. עשיתי חשבון שזה עולה לי יותר מעשרים אלף שקל בשנה, ואם אעשה יין, אשלם על שלוש מאות קילוגרם ענבים, כאלפיים שקלים כולל הובלה, ומלבד זאת אין לי שום הוצאה.
אני אברך כולל, יכול לחסוך כל שנה יותר הרבה כסף ממה שאני מקבל בכולל, וכל הטיפול ביין הוא לא על חשבון הלימוד, מה גם שהאשה והילדים עוזרים בעונה הבוערת. כך שאני מרוויח כאלפיים שקלים בחודש בלי לעבוד. זה לא הרבה, לא אהיה מיליונר מזה, אבל זה גם סיפוק וגם מתן שכרו בצידו. זה סיפור על אברך תפרן, ששלחן השבת והחג שלו הוא כמו שלחנות העשירים.
את היין של אותו חבר איני מציע, לא טעמתי ממנו והוא גם לא למכירה. אבל יש יין אחר שאני כן מכיר וממליץ עליו מתוך התרשמות אישית בלבד: מורבדרה - Mourvèdre של יקב טוליפ.
מדובר בזן עקשן במיוחד, כזה שפעם נותן תוצאה מצוינת ופעם פחות, ולכן ביקב התעקשו עליו בחזרה, ערבבו בצירים ויצרו ממסך יציב, חי ומדויק.
הענבים ליין הזה גדלו בכרם נטוע על אדמה חולית בגובה פני הים, תנאי גידול שמעניקים ליין אופי ברור ונקי. זה מעניין לראות איך זן כל כך "ביישן" מצליח לספק חוויה מפתיעה ופשוטה.
היין עשוי ממאה אחוז ענבי מובדרה, אדום יבש עם ארומות של פירות יער כהים, נגיעות פרחוניות ותיבול המזכיר פלפל שחור או עשן עדין.
14% אלכוהול ועבר סינון גס בלבד, מה שמשאיר בו מרקם טבעי ולא מעובד מדי.
יקב טוליפ פועל בכפר תקווה ומשלב ייצור יין איכותי עם עשייה חברתית משמעותית, מתוך אמונה שתווית שמים על יין ולא על אנשים.
כדאי לפתוח את הבקבוק כחצי שעה לפני השתייה או להשתמש בדקנטר.
לחיים ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201
http://kosher-wine.co.il
