צייד הטיסות: 'טאפ אייר פורטוגל' מאריכה את השעיית הטיסות לישראל עד ה 1 ביולי.
אחרי עשרות שנים: שווייץ פותחת את תיק יוזף מנגלה
שירות המודיעין השווייצרי נסוג מסירובו ויאפשר לעיין במסמכים שעשויים להבהיר אם פושע המלחמה הנאצי נמלט גם דרך שווייץ
מנגלה לצד קציני אס-אס אחרים. מימין לשמאל: רודולף פרנץ הס, יוזף מנגלה וריכרד בר צילום: באדיבות המצלם
שירות המודיעין הפדרלי של שווייץ הודיע כי יאפשר גישה לתיק הארכיוני של יוזף מנגלה, רופא האס.אס מאושוויץ ואחד מפושעי המלחמה הנאצים הידועים לשמצה. ההחלטה התקבלה לאחר שנים שבהן נדחו בקשות של היסטוריונים לעיין בחומר, בטענה להגנה על מקורות מודיעיניים ועל מידע רגיש.
מנגלה, שנודע בכינוי "מלאך המוות מאושוויץ", היה אחד הסמלים האפלים ביותר של מנגנון ההשמדה הנאצי. כרופא במחנה אושוויץ הוא היה שותף להחלטות הסלקציה האכזריות שקבעו מי מהאסירים יישלח לעבודת כפייה ומי יישלח מיד למוות. לצד זאת, הוא ערך ניסויים רפואיים קשים באסירים, ובהם ילדים, תאומים ובעלי מומים, במסגרת פעילות שנחשבה גם בזמן אמת לאחד הפרקים המחרידים ביותר של פשעי הרפואה הנאציים.
לאחר תבוסת גרמניה הנאצית הצליח מנגלה להימלט מאירופה באמצעות רשתות הברחה שסייעו לפושעים נאצים להגיע לדרום אמריקה. הוא חי בארגנטינה, בפרגוואי ובברזיל בזהויות בדויות, ולא הועמד לדין מעולם. בשנת 1979 מת בברזיל, לאחר שלקה בשבץ בזמן שחייה. רק שנים לאחר מכן זוהו שרידיו באופן סופי.
המהלך השווייצרי מגיע בעקבות מאבק ממושך של ההיסטוריון הברני ז'ראר וטשטיין, שביקש לבדוק אם מנגלה שהה במרץ 1961 בעיירה קלוטן שליד ציריך. לפי הדיווחים בשווייץ, אשתו מרתה שכרה אז דירה במקום, והחשד ההיסטורי הוא שמנגלה, שהיה מבוקש בעולם, הצליח להגיע לשווייץ או לעבור דרכה מבלי להיעצר.
השאלה שמרחפת מעל פתיחת התיק היא קשה במיוחד: מה ידעו הרשויות בשווייץ, ומדוע לא נעצר האיש שנמלט מאירופה לאחר המלחמה וחי בדרום אמריקה עד מותו. לפי הפרסומים, כבר ב-1956 הגיע מנגלה לשווייץ בזהות בדויה, תחת השם הלמוט גרגור, ובילה חופשת סקי באנגלברג יחד עם מרתה ובנו מנישואיו הראשונים. כמה שנים לאחר מכן כבר הוצא נגדו צו מעצר בגרמניה.
במשך שנים טען שירות המודיעין השווייצרי כי לא ניתן לפתוח את התיק לפני תום תקופת חסיון של 80 שנה, בין היתר משום שהוא כולל מידע שהתקבל משירותי מודיעין זרים. אלא שכעת, לאחר בדיקה מחודשת עם הארכיון הפדרלי, התברר כי החלטת ממשלה משנת 2001 מאפשרת גישה רחבה יותר לחומרים שנבחנו בעבר בידי ועדת ברגייה, שחקרה את קשרי שווייץ עם גרמניה הנאצית.
לפי הדיווח ב-NZZ, ועדת ברגייה כבר עיינה בעבר בתיק מנגלה, ולכן היה על הרשויות לאפשר את פתיחתו לחוקרים כבר קודם לכן. שירות המודיעין מסר כי הגישה לתיק תינתן תחת תנאים ומגבלות שייקבעו בהמשך, וכי המקרה ישמש בסיס לבדיקה רחבה יותר של מדיניות הגישה למסמכים ארכיוניים מסווגים.
כעת ממתינים החוקרים לראות מה בדיוק מסתתר בתיק: האם מנגלה אכן שהה בשווייץ ב-1961, אילו רשויות ידעו על כך בזמן אמת, ומה הושחר במסמכים ומדוע. פתיחת התיק עשויה לשפוך אור חדש על אחד הפרקים המביכים ביותר בהתמודדות האירופית עם פושעי המלחמה הנאצים לאחר השואה.
