צייד הטיסות: 'טאפ אייר פורטוגל' מאריכה את השעיית הטיסות לישראל עד ה 1 ביולי.
מרוקו דנה באזרחות לצאצאי היהודים: "חשש מפלישה ישראלית"
עתירה שהוגשה לבית הנבחרים ברבאט מבקשת להעניק אזרחות מרוקאית לילדים ולנכדים של יהודים שעזבו את המדינה; בקהילה היהודית יש מי שטוען שאין צורך בחוק חדש, ובמחנה האנטי-ישראלי מזהירים ממהלך שיכניס ישראלים למדינה דרך "הדלת המרוקאית"
יהודים במרוקו צילום: באדיבות המצלם
עתירה חדשה שהוגשה לבית הנבחרים במרוקו מעוררת סערה ציבורית ופוליטית במדינה: יוזמיה מבקשים לקדם חקיקה שתאפשר להעניק אזרחות מרוקאית לכל יהודי מרוקו שוויתרו עליה בעבר, וכן לילדיהם ולנכדיהם.
העתירה הוגשה ב-30 באפריל 2026 על ידי האזרח המרוקאי אל חוסיין בן מסעוד, ליו"ר בית הנבחרים ראשיד טלבי עלמי וליו"ר ועדת החוץ נדיה בואיידה. מדובר בניסיון שני לקדם את המהלך, לאחר שב-2024 לא הצליחו המארגנים להשיג את מספר החתימות הדרוש כדי להביא את היוזמה אל הפרלמנט.
בבסיס העצומה עומדת הטענה כי יהודים מרוקאים רבים נאלצו לעזוב את המדינה, באופן אישי וקולקטיבי, בשל נסיבות כלכליות, דתיות ואחרות. בשל ההגירה לאורך השנים, נטען בעתירה, צאצאיהם החיים כיום מחוץ למרוקו איבדו בהדרגה את זכותם לאזרחות מרוקאית.
יוזמי העצומה מדגישים כי יהודי מרוקו היו חלק בלתי נפרד מן האומה המרוקאית, וכי לאורך הדורות התקיימה זיקה היסטורית עמוקה בינם לבין בית המלוכה. לדבריהם, גם בקהילות היהודיות שמחוץ למרוקו, הזהות המרוקאית נותרה מרכיב משמעותי בחיי המשפחה, התרבות והמסורת.
היוזמה מבקשת לאפשר למי שיקבלו אזרחות מרוקאית לשמור גם על אזרחותם הנוכחית. לצד זאת, היא קוראת להקים גוף לאומי עצמאי לענייני דת יהודיים, וכן להבטיח הגנה לקהילות יהודיות מרוקאיות מפני אפליה או התקפות, בתוך מרוקו ומחוצה לה.
עם זאת, לא כל ראשי הקהילה היהודית במרוקו תומכים במהלך. ג'קי קדוש, נשיא הקהילה היהודית במרקש, אמר לרשת סקיי ניוז בערבית כי צאצאי מהגרים יהודים ממרוקו אינם נתקלים כיום בקשיים מיוחדים בקבלת אזרחות או דרכון, ולכן אין צורך בעתירה או בחוק חדש.
קדוש הוסיף כי יהודי מרוקו הם אזרחים מרוקאים לכל דבר, בעלי זכויות שוות ללא קשר לדתם. לדבריו, מי שמקדמים את הנושא "פשוט מנסים לעורר כאוס". הוא אף ציין כי בידיו רשימה של יותר מ-300 בני אדם שקיבלו אזרחות מרוקאית בשנים האחרונות ללא בעיות מיוחדות.
ברקע עומדת גם המציאות המשפטית הקיימת במרוקו. יהודים ממוצא מרוקאי יכולים כבר כיום לפנות לקבלת אזרחות, בין היתר מכוח זיקה משפחתית, ובמרוקו מציינים כי הזכות לאזרחות לפי מוצא עשויה להגיע עד צאצאי דור רביעי. נוסף על כך, בתיקון החוקתי מ-2011 הוזכרה היהדות כחלק מן המורשת המרוקאית, צעד שנתפס במשך השנים כהכרה רשמית במקומה של הקהילה היהודית בזהות הלאומית של הממלכה.
אלא שהעתירה החדשה אינה מתנהלת רק בזירה המשפטית או הקהילתית. כלי תקשורת במרוקו דיווחו כי היוזמה עוררה מחלוקת רחבה, בעיקר בקרב פוליטיקאים ופעילים המתנגדים לנורמליזציה עם ישראל. במחנה הזה מזהירים מפני מה שהם מכנים "פלישה ישראלית" לא מוצהרת למרוקו, באמצעות אזרחות מרוקאית, דרכונים ותעודות זהות.
העיתון "אינדיפנדנט" בשפה הערבית ציין כי הסכמי אברהם, שנחתמו בשנת 2020, הביאו לעלייה במספר התיירים הישראלים במרוקו. לפי הדיווח, לצד התיירות הישראלית נרשמו גם תופעות שעוררו מחלוקת ברחוב המרוקאי, ובהן תפילות פומביות של יהודים דתיים מול אחת מחומות העיר מרקש.
עזיז הנאווי, מזכ"ל הארגון המרוקאי נגד נורמליזציה, תקף את היוזמה ותהה: "אם ילדיהם ונכדיהם של מהגרים יהודים הם אזרחים מרוקאים אמיתיים, מה גרם מלכתחילה לשלילת אזרחותם?" לדבריו, סעיף 19 לחוק האזרחות המרוקאי קובע שלילת אזרחות ממי ששירת בצבא זר, טענה שהוא מפנה כלפי יהודים שעלו לישראל וצאצאיהם.
הנאווי קשר את הצעת החקיקה למלחמות באזור ושאל אם מרוקו עומדת להפוך ל"מקלט עבור ישראלים", שלדבריו ייכנסו לממלכה עם אזרחות מרוקאית, דרכונים ותעודות זהות לאומיות. בכך הפכה עתירה שנולדה לכאורה מתוך זיקה היסטורית וקהילתית, לעוד מוקד טעון במאבק הפוליטי במרוקו סביב היחסים עם ישראל.
